מרים, אם ישו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ כאן זו ויקיפדיה וצריך לפעול לפי הכללים, כבר הוזהרת על כניסה למלחמת עריכה פעם אחת, אל תחזור על העריכה אחרת תחסם |
AddMore-III (שיחה | תרומות) התחלה |
||
שורה 23:
|מחלוקות=
}}
'''מרים, אם ישו''' (גם '''מרים הבתולה''', '''יולדת האלוהים''', '''מדונה''' ועוד; ב[[לטינית]] וברוב השפות האירופאיות: '''Maria''', "מריה") היא דמות מרכזית ב[[נצרות]], בה היא מתוארת כאמו של [[ישו]]. לפי [[הברית החדשה]] והמסורת, מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]] שכ[[המלאך גבריאל]] הודיע לה שהיא הרה מ[[רוח הקודש (נצרות)|רוח הקודש]] בעודה [[בתולה]]. היא גידלה את ישו, נכחה בחלק מן הנסים שחולל וחזתה בצליבתו בירושלים. התאולוגיה הנוצרית הציבה את מרים כראשונה מבין ה[[קדוש (נצרות)|קדושים]], כמשחקת תפקיד מרכזי בישועת המין האנושי, וכסמל לתום ולאדיקות. בייחוד הודגשו בתוליה הנצחיים, שלא נפגמו בלידת בנה. האמונה בכך היא עקרון יסוד בכמה זרמים נוצריים ו[[דוגמה|דוֹגמה]] בכנסייה ה[[קתולי]]ת. אמונות נוספות הן [[העיבור ללא חטא|שעיבורה ברחם אמה היה ללא מתום]], ושלא מתה אלא עלתה השמימה בגופה. עתירות למרים כדי שתשתדל אצל אלוהים עבור המתפלל נפוצות בליטורגיה, וחגים רבים מוקדשים לה.
==חייה לפי הברית החדשה==
מרים איננה מוזכרת רבות בבשורות, למעט בקטעים העוסקים בהולדת ישו במתי א'-ב' ובלוקאס א'-ב', בעיקר במקור השני. מרים מופיעה כבתולה יהודיה המתגוררת בעיר [[נצרת]] ומאורשה ליוסף, שהמלאך גבריאל מתגלה אליה ומבשר לה שהיא הרה, ועומדת ללדת את המושיע בן האלוהים שימלוך על העולם. בנוסף, סיפר לה על הריונה של קרובתה [[אלישבע, אם יוחנן המטביל|אלישבע]]. מרים יצאה לבקר את אלישבע, שחוותה התגלות ובירכה את מרים ואת עוברה. לאחר מכן יצאה הבתולה ההרה עם בעלה להתפקד בעיר הולדתו, [[בית לחם]], לפי ציווי הקיסר הרומי. היא כרעה ללדת את ישו בבית לחם, ו[[שלושת האמגושים|שלושה חכמים מן המזרח]] ביקרו אותה ואת יוסף והעלו מנחות לרך הנולד. כדי להציל את ילדם בעת שהורדוס הורה [[טבח התמימים|לרצוח את כל התינוקות בעיר]], המשפחה נמלטה למצרים, ושבה ליהודה בעבור זעם. מרים ובעלה הציגו את ישו הפעוט בבית המקדש. כשהיה בן שתים-עשרה והם ביקרו שוב בירושלים, מצאה אותו מרים ויוסף בין המורים.
בנוסף לנרטיבים אלו, "אם ישו" מוזכרת ללא שם בעת [[החתונה בקנה]] בבשורה לפי יוחנן, שם היא מסבירה לבנה שתם היין ומורה לנוכחים לעשות כמצוותו. בסוף הבשורה, בעודו גוסס על הצלב, ישו מורה ל"תלמידו אשר אהב", כותב הבשורה, לנהוג במרים כאילו הייתה אמו שלו ולה לנהוג בו כבנה, והתלמיד אוסף אותה אל ביתו. אזכורה האחרון כרונולוגית הוא לאחר עלית ישו השמימה, כשהיא והשליחים שוהים יחד בעלית גג בירושלים ושוקדים על דבריו.
==בתוליה של מרים==
שורה 78 ⟵ 83:
{{נצרות}}
[[קטגוריה:מרים, אם ישו]]
| |||