אקנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 20:
===סבוריאה===
על פני מרבית שטח הגוף מצויות [[בלוטות חלב]], המפרישות אל פני העור נוזל שומני הקרוי סֶבּוּם או חלב, רובן המוחלט נמצא בקרבת זקיקי שיער (למעט בלוטות באזור איברי המין [[לחי (איבר)|לחיים]]). ריכוזן של בלוטות החלב הגדולות נמצא בעיקר באזור הפנים, שם גם בעיקר מתפתח האקנה. הסבום מופרש לאוניות בלוטות החלב (sebaceous lobules) בתהליך של [[בלוטה אקסוקרינית|הפרשה הולוקרינית]], כך שהוא דולף מתאים סבוציטים (sebocytes; מייצרי סבום) לאחר קרע בממברנת התא שלהם ופירוקם. משם הוא משונע דרך צינוריות ניקוז (ducts) אל זקיק השיער, ונשפך אל פני העור באמצעות צינור משפך (infundibulum). עם תחילת ההתבגרות המינית ייצור ה[[אנדרוגן|אנדורגנים]] ב[[בלוטת יותרת הכליה]] (האדרנל) עולה משמעותית; בד בבד גם ייצור הסבום מתגבר ("סבוריאה"), שכן בלוטות החלב מכילות כמות גבוהה של רצפטורים אנדרוגניים. [[סריס|סריסים]], למשל, יפרישו מעט סבום עקב רמות נמוכות של אנדורגנים, ולא יפתחו אקנה.
[[דהידרו-אפיאנדרוסטרון סולפאט|דהידרו-אפיאנדרוסטרון]] (DHEA-S) הוא האנדרוגן המרכזי האחראי על בקרת ייצור הסבום בבלוטות החלב, ורמותיו זהות בקרב גברים ונשים (ריכוזו ב[[פלזמה (דם)|פלזמה]] בין 1,300-6,800 ננומול לליטר). למעשה, האנדרוגן המרכזי האחראי להיווצרות אקנה הוא [[טסטוסטרון]], אלא שהסבוציטים מכילים את כל האנזימים הנדרשים לייצור טסטוסטרון מ-DHEA-S, שהוא בעצמו דווקא אנדרוגן חלש. לאחר כניסת DHEA-S לסבוציט, מולקולת [[סולפאט]] מתפרקת ליצירת DHEA; באמצעות האנזים [[3β-הידרוקסיסטרואיד-דיהידרוגנאז]] מסונתז ההורמון [[אנדרוסטנדיון]] כתוצר ביניים, ובאמצעות האנזים [[17β-הידרוקסיסטרואיד-דהידרוגנאז]] מסונתז טסטוסטרון. בהמשך מסונתזת גם אחת מהנגזרות שלו, [[דיהידרוטסטוסטרון]], על ידי פעולתו של האנזים [[5-אלפא רדוקטאז]] מסוג 1 (type-1). [[איזואנזים]] זה, הנפוץ מאוד בעור האדם ובייחוד באיזורים העשירים בבלוטות חלב (שלא כמו האיזואנזים type-2), הוא הגורם לכך שברוב האנשים הסובלים מסבוריאה קיימת עלייה בייצור הסבום למרות רמות תקינות של אנדרוגנים בדם. הטסטוסטרון והדיהידרוטסטוסטרון נקשרים ל[[רצפטור]] אנדרוגני ב[[ציטופלזמה]] ויוצרים קומפלקס אנדרוגן-רצפטור, שנודד אל [[גרעין התא]] ונקשר ל[[גן (ביולוגיה)|גנים]] ספציפיים שטרם זוהו, וכתוצאה מכך מתרחש שגשוג מוגבר של תאי בלוטות החלב וייצור הסבום מוגבר גם הוא.
סבוריאה ואקנה מתפתחים לא רק ברמות אנדרוגנים תקינות בדם, אלא כמובן גם ברמות גבוהות של אנדרוגנים בדם ("היפראנדרוגנמיה"). היפראנדרוגנמיה יכולה להתרחש עקב שלל גורמים - הן [[יאטרוגנ|יאטרוגניים]] (כתוצאה מטיפול רפואי) - במסגרת טיפול ב[[היפוגונדיזם]] או בנטילת [[סטרואידים אנאבוליים]] על ידי [[אתלט|אתלטים]] ו[[פיתוח גוף|מפתחי גוף]], והן אנדוגניים. בין הגורמים האנדוגניים ניתן למנות [[היפרפלזיה מולדת של האדרנל]] וכן מגוון [[סרטן (מחלה)|גידולים סרטניים]] המייצרים אנדרוגנים - [[אדנומה]] או [[קרצינומה]] ב[[בלוטת יותרת הכליה]], וכן גידולים ב[[שחלות]] דוגמת [[ארנובלסטומה]] או [[לוטאומה]] במהלך [[היריון]]; גורמים אנדוגניים נוספים כוללים את [[תסמונת השחלות הפוליציסטיות]], [[תסמונת קושינג]] ו[[טריזומיה XYY]]. כל הגורמים הללו יכולים לגרום להיפראנדרוגנמיה, ולכן גם עלולים לגרום לייצור מוגבר של סבום ובהמשך להיווצרות אקנה.
===היפרקרטוזיס של זקיקי השיער===
| |||