מרים, אם ישו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 23:
|מחלוקות=
}}
'''מרים, אם ישו''' (גם '''מרים הבתולה''', '''יולדת האלוהים''', '''מדונה''' ועוד; ב[[לטינית]] וברוב השפות האירופאיות: '''Maria''', "מריה") היא דמות מרכזית ב[[נצרות]], בה היא מתוארת כאמו של [[ישו]]. לפי [[הברית החדשה]] והמסורת, מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]]
==חייה לפי הברית החדשה==
מרים איננה מוזכרת רבות בבשורות, למעט בקטעים העוסקים בהולדת ישו במתי א'-ב' ובלוקאס א'-ב', בעיקר במקור השני. מרים מופיעה כבתולה יהודיה המתגוררת בעיר [[נצרת]]
בנוסף לנרטיבים אלו, "אם ישו" מוזכרת ללא שם בעת [[החתונה בקנה]] בבשורה לפי יוחנן, שם היא מסבירה לבנה שתם היין ומורה לנוכחים לעשות כמצוותו. בסוף הבשורה, בעודו גוסס על הצלב, ישו מורה ל"תלמידו אשר אהב", כותב הבשורה, לנהוג במרים כאילו הייתה אמו שלו ולה לנהוג בו כבנה, והתלמיד אוסף אותה אל ביתו. אזכורה האחרון כרונולוגית הוא לאחר עלית ישו השמימה, כשהיא והשליחים שוהים יחד בעלית גג בירושלים ושוקדים על דבריו.
==בתוליה של מרים==
לבתוליה של מרים שני פירושים דתיים בימינו:
* הגישה הפשטנית טוענת שלפני הריונה הראשון לא התקיימו [[יחסי מין]] בינה לבין בן אנוש, אולם, מבחינה פיזית, בתוליה אבדו עם לידתו של ישו. כמו כן לישו היו אחים נוספים שבן אנוש היה אביהם, ולכן נאלצה לבסוף גם מרים הבתולה לקיים מגע מיני כדרך כל אשה.
* הגישה המחמירה טוענת שמרים נותרה בבתוליה כל ימיה, וכמו שרוח הקודש התערבה בהריונה, כך התערבה כדי לשמור את בתוליה, אף שנאלצה לקיים מגע מיני וללדת ילדים. קיצוניים אף טוענים שהתנזרה כל חייה, ומסבירים כי אחיו של ישו לא היו אחיו הביולוגיים כי אם אנשים קרובים לו שנקראו אחיו על שום קרבתם אליו.
המקורות לסיפור בתוליה של מרים הם: [[הבשורה על פי לוקאס]] ו[[הבשורה על-פי מתי]], המופיעות ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]].
[[הברית החדשה]] (בבשורה על פי מתי) מספרת כי מרים הייתה מאורסת ל[[יוסף הקדוש|יוסף]], אולם היא התעברה בטרם התייחדו. יוסף סבר שהיא התעברה מגבר זר, וביקש לגרשה, אולם התגלות שהייתה לו בחלומו הבהירה לו כי ארוסתו התעברה מרוח הקודש, ולכן אסור לו לגרשה. בתאולוגיה הנוצרית התפתח הסבר הטוען שקיום מגע מיני הוא ביטוי לחטא הקדמון שהביאה [[חוה]] על בני האדם ואילו מרים הביאה את גאולתם של בני האדם בכך שילדה את ישו ועשתה זאת בלא הזדקקות לחטא. הניגוד באופיין של מרים וחוה הונצח במסורת אודות ברכתו של המלאך גבריאל לבתולה בעת ההתגלות - Ave Maria ("שלום לך, מרים"). לפי המסורת פנה גבריאל אל הבתולה בברכת Ave, שהיא היפוך סדר האותיות בשמה של חוה (Eva). למעשה, עד עצם ימינו אוסרת הכנסייה הקתולית על כמריה ונזיריה מגע מיני, והנזירות מצוות לשמור על בתוליהן ביתר קפידה ולא לאובדן אף בפעילות חוץ-מינית כמו אימון גופני.
אחת הטעויות העולות מן הסיפור בברית החדשה היא ייחוסו של ישו לשושלתו של יוסף, בעלה של מרים (שהיא לכאורה שושלת [[בית דוד]]), כאילו היה יוסף אביו של ישו. האוונגליונים של מתי ושל לוקאס בברית החדשה אף מפרטים את ה[[גנאלוגיה]] של ישו עד דוד המלך, ואף עד אדם הראשון. ההסבר התאולוגי לייחוס הזה הוא שיוסף היה אביו המאמץ של ישו. על-פי החוק הרומי, אימוץ כלל צירוף של המאומץ לשושלת של המאמץ - כך למשל הקיסר [[אוגוסטוס]] נחשב בנו של [[יוליוס קיסר]], גם אם מבחינה ביולוגית הוא לא היה בנו. כיוון שההסבר הזה שנוי במחלוקת, תאולוגים מסוימים קבעו כי גם מרים הייתה מבית דוד.
==מרים הקדושה במסורת הקתולית==
| |||