המסע למערב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 6:
הרומן הוא תיאור בדיוני של האגדות סביב ה[[עלייה לרגל]] של [[נזירות בודהיסטית|הנזיר הבודהיסטי]] המיתולוגי שוּאֶן-צאנג (סינית: 唐三藏) שנסע מערב ל[[מרכז אסיה]] ו[[תת-היבשת ההודית]] בתקופת [[שושלת טאנג]] במטרה למצוא ולהביא לסין כתבי קודש בודהיסטיים. על פי הוראותיו של ה[[גאוטמה בודהה|בודהה]] נתנה ה[[בודהיסטווה]] [[גואן יין]] משימה זו לנזיר ולשלושת מלויו, המסכימים על מנת לכפר על חטאיהם. שלושתם דמויות פולקלוריות של חיות [[האנשה|מואנשות]] בשמות '''קוף''' (סוּן ווּקוֹנג), '''חזרזיר''' (ג'וּ בָּאגְיֵה) ו'''בן-החול''' (שָׁה ווּגִ'ינְג), אליהם חובר גם נסיך הדרקון בתפקיד חיית הרכיבה של הנזיר.
 
מלומדים אחדים משערים כי הספר מכיל [[סאטירה]] על יעילותו של הממשל הסיני בתקופה בה נכתב. הספר עושה שימוש במיתולגיה הסינית, ב[[הדת הסינית העממית|דת הסינית העממית]], ב[[אגדות סיניות]], וב[[פנתאון]] האליםשל הדמויות מיתולוגיות מה[[טאואיזם|טאואיסטיםדאואיזם]] וה[[בודהיזם|בודהיסטים]].
 
חלק מהפופולריות המתמשכתארוכת השנים של הרומן נובענובעת מהעובדה שהוא פועל בכמה מישורים. הוא [[סיפור הרפתקאות]], מקור לתובנה רוחנית, ו[[אלגוריה]] נרחבת שבה המסע של קבוצה של עולי רגל להודו מייצגת את המסע האישי לקראת [[נירוואנה|הארה]].
 
==תקציר==
שורה 14:
הפרולוג מגיע לשיא במרד של קוף כנגד השמים, אשר לאחריו הצליח להשיג משרה בכירה בבירוקרטיה השמימית, אך אפילו אז כשהוכר כחכם הדגול בן מעלתם של השמיים בפני החצר השמימית, מעל באמון שנתנו לו, ולבסוף פתח במרד מחודש על השמיים, כאשר לבסוף [[היבריס]] מביא לנפילתו כשה[[גאוטמה בודהה|בודהה]] מצליח ללכדו תחת הר למשך חמש מאות שנים.
 
רק לאחר סיפור מבוא זה מוצגת הדמות העיקרית לכאורה, ס'אֵן דְזָאנְג, המוכר גם כשוּאֶן-צאנג. בפרקים 12-8 מובאת הביוגרפיה שלו והרקע למסעו הגדול. בייאושו על אשר "ביבשת הדרומית האנשים הם חמדנים, תאוותניים, חסרי מוסר וחוטאים" מורה הבודהה ל[[בודהיסטווה]] [[גואן יין]] לחפש בסין של [[שושלת טאנג]] אדם שייקח את הסוטרות של "הנשגבות והשכנוע לרצון טוב" בחזרה למזרח. חלק מהסיפור בחלק זה קשור בדרך בה הפך סאֵן דְזָאנְג לנזיר, כמו גם הגילוי כי בחייו הקודמים היה מכונה "[[ציקדה]] מוזהבת" והיה תלמידו השני של הבודהה. הסיפור מתאר כיצד נשלח סאֵן דְזָאנְג למסע עלייה לרגל להודו על ידי [[קיסר סין]], טָאי דְזונְג משושלת טאנג שניצל קודם לכן ממוות בעזרת פקיד בחצר ממלכת המתים. קיסר סין גם מעניק לסאֵן דְזָאנְג את כינוי החיבה "טריפיטאקה" שמשמעו "שלושת הסלים", רמז לסלים בהם נמצאים כתבי הקודש, מטרת המסע. תחת שם זה (טריפיטאקה) מופיע הנזיר בהמשך העלילה.
 
החלק השלישי והארוך ביותר, הכולל את פרקים 99-13, הוא ספור הרפתקאות הבנוי מסדרה של אפיזודות והמשלב אלמנטים של סוגת מסעי החיפוש (כדוגמת המסע של [[יאסון (מיתולוגיה)|יאסון]] בחיפוש אחרי [[גיזת הזהב]]) כמו גם של [[רומן פיקרסקי]]. המסגרת שסביבה בנוי הסיפור הוא מסעו של סאֵן דְזָאנְג להחזיר את כתבי הקודש הבודהיסטים מפסגת הנשר בהודו, אבל התוכן העיקרי הוא המאבק שבין תלמידיו של סאֵן דְזָאנְג לבין הפגעים השונים הנופלים בחלקו בדרכו.