מפעל המלח בסדום – הבדלי גרסאות

ב-1935 נחפרה תעלה להובלת מים מהים והוקמו תחנת שאיבה וקו צינורות להובלת מים לבריכות. פלוגת העבודה של הקיבוץ המאוחד הגיעה למחנה העבודה בסדום ב-[[13 באפריל]] [[1936]]. הידיעות על [[מאורעות תרצ"ו]] חייבו את העובדים להתרכז תחילה בבניית קווי הגנה ורק לאחר מכן בהקמת המפעל. נבנתה סוללה שעליה הונחו פסי רכבת (שרידי הסוללה נראים כיום בצד הדרך לסדום). בהמשך נוצקו יסודות לשם בניית תחנת כוח. ציוד הכרייה והייצור יובא מ[[בריטניה]]. קבוצה אחרת בנתה את הקירות לבריכות ה[[קרנליט]]. הם השתמשו במאות קורות עץ, בעלות קצה מחודד, למען יהיו יציבות באדמה המלוחה. לאחר שהקימו שתי שדרות מקבילות של עמודי עץ, שפכו ביניהם [[אבן גיר|אבני גיר]] מן ההרים מסביב, ללא מלחים וללא אדמת סחף רכה. אחת המערות במקום (מערת הקולונל) הורחבה והוכשרה למגורי הפועלים ובשלב מאוחר יותר אף נבנה שם קולנוע לרווחתם של העובדים. היה זה המקום היחיד שהיה קריר במשך היום.

 

 

== התמודדות חברת האשלג עם בעיות בהפעלת המפעלים ==