חברת אשלג ארץ-ישראלית – הבדלי גרסאות

←‏היסטוריה: תיקון תאריך
(←‏היסטוריה: תיקון תאריך)
 
בשנת 1925 נערך [[מכרז]] למתן זיכיון לכריית המחצבים מים המלח, אולם כל ההצעות לא נמצאו מתאימות וממשלת בריטניה המשיכה בחיפוש זכיין מתאים שלא דרך מכרז.{{הערה|{{דבר||טיימס על זכיון ים המלח|1927/09/02|00204}}}}
 
חברת האשלג הארץ ישראלית הוקמה באוקטובר [[1929]] על ידי משה נובומייסקי ולאחר אישור הזיכיון ב-111 בינואר 1930 על ידי ממשלת אנגליה, החלו שנתיים ניסיוניות של הפקת [[אשלג]] במפעל הצפוני ושליחתו לאנגליה.
 
בתחילת 1929 רכשה חברת האשלג את ספינותיה הראשונות, החל בספינות מפרש וגמור בספינות-מנוע. חלקי הספינות הובאו מאנגליה ומחופי ארץ-ישראל והורכבו על שפת ים המלח. הללו שימשו בעיקר לחקירת הים ולהכשרת הדרכים להקמת המפעל הדרומי של החברה. עם יסוד המפעל הדרומי בשנת 1934 גברה התנועה בים, תחילה על ידי הובלת חומרי בניה, מכונות, פועלים ואספקה לעובדים, ואחר כך על ידי הובלת התוצרת מקצה הדרומי לקצה הצפוני. סירות המנוע להובלת העובדים ולגרירת סירות המשא כונו בשמות : "התקוה", "גברת לוט", "יתומה", "מצדה", ו"מכוור". בשנת 1941 נבנתה והורדה לים הספינה הגדולה "צוער" שהיא בת 200 כוחות סוס. ההפלגה ארכה רק 9–10 שעות. הספינה הייתה טעונה כ-300 קרוניות אשלג. בשנת 1945 עמדו לרשות חברת האשלג 3 סירות מנוע, 6 סירות-משא גדולות ו-5 סירות משא קטנות. החברה מנתה 16 ספנים עברים.{{הערה|[[יוסף ברסלבי]], [[הידעת את הארץ]]- ים המלח סביב-סביב, [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]], [[ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ-ישראל]], תשט"ז, 1956, כרך ג', פרק 1 : "ים-המלח-ים המוות", פרק משנה י"ח : "לתולדות השיט המחודש ע"פ ים-המלח", עמוד 64-65}}