מפעלי ים המלח – הבדלי גרסאות

אין שינוי בגודל ,  לפני 3 חודשים
(←‏תולדות הפקת האשלג: תיקון תאריך)
(←‏תולדות הפקת האשלג: תיקון תאריך)
חברת אשלג ארץ-ישראלית נרשמה ב[[אנגליה]] ב-[[31 באוקטובר]] [[1929]] במטרה עיקרית לנצל את מקורותיו המינראליים של [[ים המלח]]. החברה הוקמה על סמך זיכיון שניתן על יד [[המנדט הבריטי|ממשלת ארץ ישראל]] ו[[עבר הירדן]] ב-[[1 בינואר]] [[1930]] בתוקף הסכם בין סוכני הכתר למושבות ובין [[משה נובומייסקי]] - מנהלה הראשי של החברה מאז יסודה והמיג'ור [[תומאס גריגורי טולוק]] (Thomas Gregorie Tulloch). בין המשקיעים בפועל היה הבנקאי היהודי-הולנדי [[יעקובוס קאן]] (Jacobus Henricus Kann) שהיה הבנקאי הפרטי של בית המלוכה ההולנדי ויזם ציוני נלהב שהקים ומימן רבים מהמפעלים הציונים.
 
בשנים [[1931]]–[[1932]] החלה החברה לשווק [[אשלג]] ו[[ברום|ברומין]] שנוצרו במפעלה הצפוני של ים המלח. בשנת 19371934 נפתח בית החרושת הראשון בקצה הדרומי של הים. בשנות [[מלחמת העולם השנייה]] גדלה התוצרת משנה לשנה באופן ניכר. תחזית סוכני המכירה של החברה קבעה "כי יש יסוד להניח שיעלה ביד החברה להוסיף ולהחזיק בימי שלום ברוב השווקים החדשים שהיא מצאה".
 
בשנת 1945 מכרה החברה 90,040 טון אשלג ו-347 טונות ברומין בתמורה כוללת של 2,064,800 ליש"ט. מאזנה לשנת 1944 הסתכם ב-2,084,355 [[ליש"ט]]. הרווח ברוטו בשנת 1944 היה 170,363 ליש"ט, לאחר שיא של 294,404 ליש"ט בשנת 1942.