צבי יעלי טיבטי – הבדלי גרסאות

{{מיון

|שם=צבי יעלי טיבטי

|ממלכה=[[בעלי חיים]]

|מערכה=[[מיתרניים]]

|שם מדעי=Procapra picticaudata

|תפוצה=[[קובץ:Procapra picticaudata map.png |220px|תפוצת הצבי היעלי הטיבטי]]

'''צבי יעלי טיבטי''' ([[שם מדעי]]: ''Procapra picticaudata''; מכונה גם '''גואה''' או בקיצור '''צבי טיבטי'''), הוא מין של [[אנטילופות|אנטילופת]]-[[צבי]] קטנה בסוג [[צבי יעלי]], האנדמי לאזור הרמה הטיבטית שב[[מרכז אסיה]]. המין הטיבטי הוא הקטן בסוג צבי יעלי, והוא תואר לראשונה על ידי הביולוג הודג'סון בשנת [[1864]] בדרום טיבט. קיימים שלושה מיני צבאים הדומים לצבי הטיבטי וחיים במרכז אסיה: [[צבי יעלי פז'בלסקי]], אנדמי לימת צ'ינגהאי המובלעת בתחומי מחייתו של המין הטיבטי; [[צבי יעלי מונגולי]], מצוי בעיקר במונגוליה ובצפון סין ובעבר כנראה גם תפוצתו חפפה למין הטיבטי; [[צבי פרסי]], מצוי החל מ[[חצי האי ערב]] ועד מונגוליה, וכן במערב טיבט.

 

לצבי הטיבטי יש זוג [[קרן (זואולוגיה)|קרניים]] דקות וארוכות בצורת [[נבל]], והן הארוכות ביותר מכל מיני הצבי היעלי. מיקום הקרניים הוא במרכז המצח סמוך לאוזניים, כאשר הקרניים סמוכות אחת לשנייה לכל אורכם ומתרחקות במקצת רק בסופם - אם בכלל. כמו כן עובי הקרניים די זהה לכל אורכם, עם עובי גדול יותר בבסיס, ושפיץ חד בסוף הקרן. הקרניים של המין הטיבטי נחשבות לדקות בהשוואה לקרני המין הפז'בלסקי, אך הן עבות יותר משל המין המונגולי. לקרניים של המין הטיבטי שני מבנים עיקריים: 1) הקרן צומחת לכיוון מעלה עם זווית מעט לקדימה, ולאחר מכן מתעקלת לאחורה ומגיעה עד הכתפיים עם שפיץ מקומר מעט למעלה. 2) הקרן צומחת לכיוון מעלה, מתעקלת לאחורה ולאחר מכן לקדימה עם שפיצים מכופפים מעט - כקרני S של [[צבי תומסון]]. כאשר הקרניים מתחילות לצמוח לצבי צעיר, הן זהות למדי לאלו של המין [[צבי]]. רוב הקרן מחורצת בטבעות גדולות לאורכה, בעוד שהשפיץ נשאר חלק. צבע הקרניים הוא חום אפרפר כהה, כחלחל או שחור כחלחל. כשאר מיני הצבי היעלי הזכרים הם היחידים שמצמיחים קרניים, וזהו כמעט ההבדל היחיד ביניהם לבין הנקבות.

===כסות===

ה[[פרווה]] של הצבי הטיבטי עבה למדי כפי שאופייני ליונקים המצויים באזורים קרים, והיא מורכבת משערות צפופות המגינות עליו מהאקלים הקפוא של הרמה הטיבטית; היא עבה יותר בחורף מאשר בקיץ. צבע הפרווה העיקרי נע בין חום אדמדם\אפרפר חולי בקיץ לחום אפרפר כהה או זהוב בחורף. הצבע נוטה לאדמדם כהה עד ערמוני בגב, בכתף ובעורף, ולאפרפר כסוף במותניים, השוקיים וצדדי הצוואר; הצדדים החיצוניים של הרגליים נוטים לבז' או צהבהב. הצבע הלבן בולט במספר מקומות: הגחון ומקצת מהמותניים, הצדדים הפנימיים של הרגליים, וכתם גדול ובולט בעכוז בצורת לב שממנו בא שמו המדעי. הגרון עלול להיות בצבע לבן לגמרי או עם כתם לבן בנוני דמוי סינר.

 

 

==אקולוגיה==

===פעילות===

===תזונה===

על התזונה של הצבי הטיבטי יש מעט מחקרים מדעיים, והמידע עליה מגיע בעיקר מתצפיות ובדיקות של הצואה. התזונה מבוססת בעיקר על [[קטניות]] ו[[עשבי תיבול]], ובכך היא שונה באופן משמעותי מפרסתני הרמה הטיבטית שצורכים כמויות גדולות של [[עשב]]ים ו[[שיח]]ים. אצל הצבי הטיבטי לעומת זאת הם כמעט ולא נצרכים בקיץ, ורק בחורף כאשר אין צמחים זמינים הם מקור המזון העיקרי שלהם. בחורף יש תחרות חריפה על מקורות מזון בין הצבאים הטיבטים לבין [[כבש הבית|כבשים]], [[עז הבית|עיזים]], ובעלי חיים נוספים בשל העדר צמחייה מספקת, והתחרות ביניהם עלולה להגיע לשיעורי חפיפה של 76%. כמו כן המזון החורפי עני מאוד בחלבונים ומינרלים. עם [[יאק הבר|יאקים]] ו[[קיאנג]]ים לעומת זאת הם די מסתדרים, כיון שהללו לא עוקרים את כל השורש של הצמח.