פרידולין פון זנגר אונד אטרלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ פיצול שנות הפעילות בתבניות אישיות לתאריך התחלה ותאריך סיום (תג)
שורה 28:
בשנת [[1939]], מונה לפקד על [[בריגדה|בריגדת]] פרשים, שהייתה אחת מיחידות הפרשים האחרונות שנותרו בצבא הגרמני.{{הערה|שם=זנגר 11}} היא כונתה "בריגדת פון זנגר", על שמו. הוא לקח חלק פעיל במהלך [[המערכה בפולין]].{{הערה|שם=זנגר 11}} ב-[[1940]] ניתן לו לפקד לראשונה על יחידה ממונעת, שלקחה חלק ב[[המערכה על צרפת ועל ארצות השפלה|מערכה על צרפת ועל ארצות השפלה]].{{הערה|שם=זנגר 11}} הוא היה ראש המשלחת הגרמנית במהלך ועדת שביתת הנשק שסיימה אותה. ב[[ספטמבר]] [[1941]],{{הערה|שם=זנגר 11}} הועלה לדרגת [[גנרל מיור]] (מקביל ל[[תת-אלוף]] ב[[צה"ל]]). ב-[[אוקטובר]] [[1942]] לאחר פרוץ [[מבצע ברברוסה]], הועבר לפקד על [[דיוויזיית הפאנצר ה-17 (ורמאכט)|דיוויזיית הפאנצר ה-17]] בדרום [[רוסיה]].{{הערה|פרידולין פון זנגר אטרלין, '''ללא תקווה וללא פחד''', [[הוצאת מערכות]], [[1973]]. עמ' 17.}} על פי תיאורו הדיוויזיה הייתה במצב גרוע, עם שלושים [[טנק]]ים בלבד וציוד גרוע.{{הערה|פרידולין פון זנגר אטרלין, '''ללא תקווה וללא פחד''', [[הוצאת מערכות]], [[1973]]. עמ' 18.}} הוא השתתף ב[[קרב סטלינגרד]].{{הערה|פרידולין פון זנגר אטרלין, '''ללא תקווה וללא פחד''', [[הוצאת מערכות]], [[1973]]. עמ' 18-32.}}
 
ב[[מאי]] [[1943]], הועלה לדרגת [[גנרל-לויטננט]] (מקביל ל[[אלוף]] ב[[צה"ל]]). ב-[[22 ביוני]], נקרא פון זנגר להיפגש עם [[היטלר]], שמינה אותו כמפקד הכוחות הגרמניים ב[[סיציליה]] יחד עם [[אלברט קסלרינג]].{{הערה|פרידולין פון זנגר אטרלין, '''ללא תקווה וללא פחד''', [[הוצאת מערכות]], [[1973]]. עמ' 86.}} בזכרונותיו, הוא מבקר נמרצות את הפיקוד הגרמני הלקוי באי, ומונה אותו כסיבה העיקרית לכך שהגרמנים נכשלו בהדיפת [[הפלישה לסיציליה]].{{הערה|פרידולין פון זנגר אטרלין, '''ללא תקווה וללא פחד''', [[הוצאת מערכות]], [[1973]]. עמ' 86-100.}} ב[[אוגוסט]] [[1943]], הופקד על פינוי הכוחות הגרמניים מהאיים [[סרדיניה]] ו[[קורסיקה]]. ב[[אוקטובר]] מונה למפקד [[קורפוס הפאנצר ה-14 (ורמאכט)|קורפוס הפאנצר ה-14]], שהיה מוצב ב[[איטליה]].{{הערה|שם=הייסטינגס}} זמן קצר לאחר מכן הועלה לדרגת [[גנרל חיל השריון]]. הוא לקח חלק פעיל ב[[הקרב על מונטה קאסינו|קרב על מונטה קאסינו]],{{הערה|1=גל פרל פינקל, [https://galperel.wordpress.com/2021/10/06/%d7%a8%d7%a7-%d7%9e%d7%91%d7%a6%d7%a2%d7%99%d7%9d-%d7%9e%d7%a9%d7%95%d7%9c%d7%91%d7%99%d7%9d-%d7%a9%d7%9c-%d7%99%d7%91%d7%a9%d7%94-%d7%99%d7%9d-%d7%95%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%a8-%d7%99%d7%9b%d7%95/ רק מבצעים משולבים של יבשה, ים ואוויר יכולים להכריע], הבלוג '''על הכוונת''', {{כ}} 30 ביולי [[2020]].}} פיקודו בקרב זה היה מוצלח מאוד, ו[[בעלות הברית]] הצליחו לשבור את הקווים הגרמניים רק כעבור 17 שבועות, כשהם מותירים מאחור 54,000 הרוגים. זנגר התבטא במהלך הקרב "מה שמרגיז הוא שצריך להמשיך ולהילחם, כשאנחנו יודעים כל הזמן שכבר הפסדנו במלחמה... האופטימיות היא סם החיים של החלשים".{{הערה|שם=הייסטינגס}} ב-[[5 באוקטובר]] [[1944]], מונה למפקד [[הארמייה ה-14 (ורמאכט)|הארמייה ה-14]], הוא החזיק בתפקיד עד [[23 באוקטובר]]. ב-[[2 במאי]] [[1945]], נכנע לכוחות בעלות הברית יחד עם [[קבוצת ארמיות C]].
 
===אחריתו===