פוליטיקה של אוסטריה – הבדלי גרסאות

[[ראש מדינה|ראש המדינה]] באוסטריה הוא [[נשיא אוסטריה|הנשיא]] אשר נבחר בבחירות כלליות לכהונה של שש שנים, ורשאי להיבחר לשתי כהונות רצופות בלבד. הממשלה הפדרלית כוללת את [[קנצלר אוסטריה]], אשר ממונה על ידי הנשיא ומספר שרים, הממונים גם הם על ידי הנשיא בהתאם להמלצותיו של ראש הממשלה, הקצלרהקנצלר. מסורתית הנשיא ממנה את ראש המפלגה בעלת מספר המושבים הגדול ביותר בפרלמנט להרכיב את הקבינט הפדרלי. לנשיא יש את הזכות התיאורטית למנות כל מי שנבחר לכהן במועצה הלאומית כשר או קנצלר, אך בפועל עליו לכבד את רצונה של המועצה הלאומית, בה מיוצגות באופן יחסי ה[[מפלגה|מפלגות]] שעל בסיס ה[[קואליציה|קואליציות]] ביניהן יורכב הקבינט. הקנצלר והקבינט הפדרלי תלויים באמון ה[[המועצה הלאומית (אוסטריה)|מועצה הלאומית]] והם מחויבים להתפטר במידה ומתקבלת הצעת אי אמון.

ה[[דמוקרטיה]] באוסטריה היא שילוב של [[דמוקרטיה פרלמנטרית]] עם [[דמוקרטיה נשיאותית|נשיאותית]]. אך מאז הקמתה של הרפובליקה הנוכחית אף נשיא לא ניצל אף אחד מהכוחות המוזכרים לעיל, והם לרוב נמנעו מלהתערב הענייניבענייני היום יום של המדינה.

הממשל הפדרלי מושפע מאיגודים מקצועיים ושדולות אשר מאושרים בצורה רשמית על ידי המדינה. בעיתותבתקופות שלטוןבהן קואליציותהתבסס השלטון על קואליציה של שני הגושים המרכזיים בשלטון, השמרנים והסוציאל-דמוקרטים, השיטה הזאת הובילה למצב המכונה באוסטריה '''פרופורצ''', שיטה המובילה לכך שכלל המשרות במגזר הניהול הציבורי מחולקות שווה בשווה בין חברי שני המחנות. בשיטה זאת מתקיים גם מצב של שיתוף כלכלי סוציו-אקונומי בין חלקי הממשל האחראים על מסחר ותעסוקה. החלטות מסוג זה מתקבלות בישיבות בדלתיים סגורות ועוברות ללא דיון בפרלמנט לאחר מכן. מאז כניסתה של אוסטריה ל[[האיחוד האירופי|איחוד האירופי]] [[1995|ב-1995]] אוסטריה מאצילה סמכויות ליבה לגופים על-מדינתיים בקצב הולך וגובר.