שיבולת (אמצעי זיהוי) – הבדלי גרסאות

* בקיץ [[1969 בישראל|1969]], עם החרפת העימות האווירי בין ישראל ל[[מצרים]] והגברת בטחון הקשר ברשתות המצריות, הועלה בחילב[[חיל המודיעין]] הישראלי רעיון לנסות ולהשתמש במערכת טכנולוגית חדשנית, שהיתה אז בחיתוליה בעולם, לזיהויל[[זיהוי דובר|זיהוי דוברים]]. לאחר זמן הסתבר כי הפעלתה של מערכת זו דורשת מאמץ אנושי, זמן וממון, שלא הצדיקו את המשך הפעילות. מספר חיילות והמכשור בנושא הועברו למשטרתל[[משטרת ישראל]], שהפעילה אותו לאחר מכן למטרותיה היא. למרות ההפעלה הידנית נטולת המחשוב היו למערכת הצלחות רבות ומפתיעות, והיא היוותה צעד ראשון בשרשרת ארוכה של פרויקטים שעסקו בעיבוד קול, בזיהוי דוברים ובתרגוםו[[תרגום אוטומטי|בתרגום אוטומטי]]. הכינוי של המערכת היה "שיבולת"<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[אפרים לפיד]]|שם=לוחמי הסתר – המודיעין הישראלי מבט מבפנים|מו"ל=[[ידיעות ספרים]]|שנת הוצאה=2017|עמ=77}}</ref>.

* ב[[מלחמת הירושה הספרדית]] (1714-[[1701]]–[[1714]]) השתמשו מגיני [[ברצלונה]] הקטלונים במשפט Setze jutges d'un jutjat mengen fetge d'un penjat (ב[[קטלאנית]]: שישה עשר שופטים אוכלים את כבדו של אדם תלוי) כאמצעי לזיהוי אויביהם הספרדים.