מקורות הירדן – הבדלי גרסאות

מ
הוספת פיסקה הנוגעת לחשיבות מקורות הירדן בהקשר בינ"ל
אין תקציר עריכה
מ (הוספת פיסקה הנוגעת לחשיבות מקורות הירדן בהקשר בינ"ל)
[[קובץ:Shabaa-farms2.png|שמאל|ממוזער|250px|מפת אזור מקורות הירדן בה מסומנים הנחלים היוצרים את [[נהר הירדן]]]]
[[קובץ:Golan Heights - Banias waterfalls 001.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נחל חרמון (הבניאס), אחד ממקורות הירדן]]
[[קובץ:Holy Land 001.jpg|250px|ממוזער|ציור מספרו של [[ויליאם פרנסיס לינץ']]. על פי לינץ' הציור משנת [[1849]] נקרא מקורות הירדן|טקסט=]]{{בעבודה}}
'''מקורות הירדן''' הוא ביטוי המתייחס על פי רוב לשלושה נחלים איתנים: [[נחל שניר]] (בערבית: "חָצְבַּאנִי"), [[נחל חרמון]] (בערבית "בָּנְיַאס"), [[נחל דן]] (בערבית אֶל־לִידַאנִי) הזורמים בחלקו הצפוני של [[עמק החולה]] עד איחודם ל[[נהר הירדן]] סמוך ליישוב [[שדה נחמיה]] ומהווים את מקורות המים העיקריים שלו.
למים הזורמים בנהר הירדן מקורות נוספים, בולטים פחות, המצויים אף הם בעמק החולה: [[נחל עיון|נחל עִיּוֹן]] (בערבית דרדרה, בּוּרֵעִ'ית או ח'רר), אולם ערוצו המקורי של נחל זה התנקז ישירות אל [[עמק החולה#ביצת החולה|ביצת החולה]] בנפרד משאר שלושת הנחלים ולכן הוא [[נחל|יובל]] של הירדן ולא אחד ממקורותיו. השליטה על מקורות הירדן עמדה במרכז [[המלחמה על המים]] בין ישראל לשכנותיה ונמצאת עד עצם היום הזה כמוקד מחלוקת.
===במאה העשרים===
אזור מקורות הירדן עבר מספר שינויים מדיניים במהלך [[המאה העשרים]]: בראשית המאה העשרים היה האזור שטח פנימי בתחומי [[האימפריה העות'מאנית]]; לאחר נפילת האימפריה העות'מאנית היה האזור לתחום־גבול בין שתי מדינות־חסות: [[המנדט הבריטי על ארץ ישראל]] והמנדט הצרפתי על סוריה; עם תום המנדט הבריטי בארץ ישראל, חולק בין שלוש מדינות עצמאיות: [[ישראל]], [[סוריה]] ו[[לבנון]]. רצונה של [[האימפריה הבריטית|בריטניה]] לכלול כמה שיותר ממקורות המים של [[ארץ ישראל]] בתחומי המנדט שלה יצרה את כך את האזור הידוע כ"[[אצבע הגליל]]". עם הקמת מדינת ישראל עבר האזור פיתוח מואץ בדמות הקמת יישובים חדשים ומרכזי תעשייה וחקלאות אשר השפיעו על איכות המים הזורמים במקורות הירדן כמו גם על כמותם ותוואי זרימתם.
 
מקורות הירדן היוו מקור מים אסטרטגי של מדינת ישראל . במהלך השנים 1975-2008 נהר הירדן סיפק כ 440 מלמ"ק בשנה לאגן הכנרת ובכך תרם תרומה מהותית רבת חשיבות למקור מים שסיפק כ 25% מצרכי המים של המדינה. <ref name=":0">{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/general/kinneret-basin|כותרת=אגן הכנרת|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-10}}</ref> לפיכך מאז ראשית ימי הציונות היוותה השליטה על מקורות הירדן מול סוריה ולבנון גורם רב חשיבות במערך השיקולים ההידרו-דיפלומטיים והגיאו-אסטרטגיים של המדינה שבדרך ושל מדינת ישראל. המלחמה על המים של מדינת ישראל עד סוף שנות השישים היא תוצאת שיקולים אלה. במהלך השנים האחרונות עם הרחבת אספקת המים ממערך ההתפלה עד כדי כ 70% מצרכי משקי הבית של ישראל חלה הפחתה בתרומה היחסית של הירדן והכנרת במשק המים של ישראל<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/desalination-stractures|כותרת=מתקני התפלה בישראל|אתר=GOV.IL|שפה=he|תאריך_וידוא=2021-10-10}}</ref>. בעקבות כיבוש הגולן במלחמת ששת הימים נמצאים בידי ישראל כ 80% ממקורות הירדן. <ref>{{צ-ספר|מחבר=N. Becker (ed.),|שם=ater Policy in Israel: Context, Issues and Options|מקום הוצאה=Germany|מו"ל=Springer ScienceCBusiness Media|שנת הוצאה=2013|עמ=243-256}}</ref>אך חשיבותo האסטרטגית של מקורות הירדן נותרה בשלושה הקשרים מהותיים: א. הכנרת היא מאגר תפעולי אסטרטגי טבעי המאפשר ניהול יעיל משק המים נוכח התנודות בין שנות בצורת ושנים שחונות.<ref name=":0" /> ב. ישראל מספקת לממלכת ירדן כ 55 מלמ"ק מי שתיה בשנה - כפי שהוסכם בהסכם השלום בשנת 1994<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.knesset.gov.il/process/docs/peace-jordan.htm|הכותב=רשומות הכנסת|כותרת=הסכם השלום בין ירדן לישראל 1994|אתר=הכנסת}}</ref> ובמספר הסכמות נוספות בשנים שלאחר ההסכם אספקה זו אפשרית בזכות האגירה בכנרת. ג. צרכי הישובים בגליל העליון ובעמק הירדן מסופקים במלואם ממקורות אלה.
 
==גאוגרפיה==
6

עריכות