קהילת יהודי צ'רנוביץ: הבדלים בין גרסאות

מ
דיוק
מ (הוספת רווח)
מ (דיוק)
{{ציטוט|תוכן=אם טעיתי, מפעם לפעם, בלכתי ברחובות צ'רנוביץ ענוד בטלאי הצהוב, הייתי ניגש באופן טבעי לחייל גרמני שיכוון אותי, ולא לחייל רומני. הגרמני, משום מה, הרשים אותי בגישה תרבותית יותר מזו של הרומני. איש מאתנו לא ידע אז על ממדי ההשמדה. הרומנים הצטיירו בעינינו כגסי-רוח, שהתאפיינו באכזריותם, כאשר טבחו ביהודים ובזזו את בתיהם עם כניסתם לצ'רנוביץ. [...] מאחר שכל הצווים האנטי-יהודיים פורסמו בשם המושלים הרומנים, שהיו ידועים באנטישמיות, פירשנו זאת כאילו הצרות באות מידי הרומנים יותר מאשר מידי הגרמנים.|מקור=[[יוסף גוברין]], יליד צ'רנוביץ, מספר על ראשית הכיבוש הגרמני בעיר. ברבות השנים עלה גוברין לישראל והיה ל[[דיפלומט]]{{הערה|[https://www.yadvashem.org/he/education/educational-materials/learning-environment/czernowitz1.html השואה בצ'רנוביץ, חלק ב' - הגירושים לטרנסניסטריה], באתר "יד ושם"{{ש}}[[#שי|שי]], עמ' 430}}|מירכאות=כן}}
 
ב-[[5 ביולי]] נכנסו היחידות הראשונות של [[הכוחות המזוינים של רומניה]] לעיר, וצ'רנוביץ סופחה מחדש לרומניה.{{הערה|[[#אנצ'ל|אנצ'ל]], עמ' 655}} עם הכיבוש הרומני-גרמני, החלה [[השואה|שואת]] יהודי צ'רנוביץ. היהודים נפלו מן הפח אל הפחת. בימים הראשונים שלאחר הכיבוש נפלו אלפי יהודים קורבן למעשי [[אונס]] ו[[רצח]] של יחידות של הצבא הרומני ושל ה[[איינזצגרופן]] הגרמני.{{הערה|יצחק ולון, [https://www.yadvashem.org/yv/pdf-drupal/he/education/romania/bukovinaintro.pdf השואה בצפון בוקובינה], באתר "יד ושם"{{ש}}[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 203{{ש}}[[#אנצ'ל|אנצ'ל]], עמ' 656-655}} בין 2,000 ל-3,000 מהם נרצחו. [[בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ|בית הכנסת הכוראלי]], בית הכנסת המרכזי של יהודי העיר, הועלה בלהבות על ידי הגרמנים. ב-[[7 ביולי]] לקחו הנאצים את [[אברהם יעקב מרק]], ה[[רב]] הראשי של צ'רנוביץ, וחקרו אותו על הימצאותו של רכוש יהודי. משלא השיב להם, נלקח לפיר [[מעלית]] שם נכלאוכלאו איתו בכירי קהילה נוספיםאותו.{{הערה|{{למרחב||ההרג ביהודי צ'רנוביץ|19610524|66}}{{ש}}{{הצופה||כך נרצח רבה הראשי של צ'רנוביץ|19610524|27}}{{ש}}[http://jewish-heritage.org.il/Uploaded_Files/documents/segulaheb%20chernovits%5B1%5D%5B1%5D_indd.pdf בחזרה לצ'רנוביץ], באתר [[סגולה (מגזין)|סגולה - מגזין ישראלי להיסטוריה]]{{ש}}[[#פשל|פשל]], עמ' 121}} ב-[[8 ביולי]] נלקחונלקח הבכיריםהרב, ועמםועמו כ-400160 גברים יהודים מרחובות העיר, אל הנהר [[פרוט (נהר)|פרוט]] החוצה אותה. הם נאלצו לחפור לעצמם [[קבורה|קברים]] ושם נורו בידי הגרמנים.
 
אחרים נלקחו ל[[עבודות כפייה של יהודים ברומניה במלחמת העולם השנייה|עבודות כפייה]], לתיקון מבנים שניזוקו על ידי הרוסים או עקב הפצצות גרמניות. רבים מצאו את מותם בעבודות אלה, כשחלק מהמבנים הללו קרסו.{{הערה|[[#אנצ'ל|אנצ'ל]], עמ' 661{{ש}}[[#פשל|פשל]], עמ' 123}} בד בבד, החלו השלטונות לחוקק חוקים אנטי-יהודיים: ב-[[30 ביולי]] הוצא צו שחייב את היהודים לשאת את [[הטלאי הצהוב]] ולציין את המילה "יהודי" בפתחי בתיהם.{{הערה|[[#לביא|לביא]], עמ' 505{{ש}}[[#שי|שי]], עמ' 410}} בה בעת, נמשכה מדיניות הרומניזציה ביתר שאת, ולראשונה הולאם רכוש היהודים במסגרת מדיניות זו. ב-[[3 בספטמבר]] הועברו בתי החרושת שהיו בבעלות יהודים לרשות לא-יהודים או לרשות המדינה.{{הערה|{{הארץ1||כיצד חיים יהודי צ'רנוביץ|19420701|41}}{{ש}}[[#אנצ'ל|אנצ'ל]], עמ' 685}}