מרלו – הבדלי גרסאות

המרלומרלו מיוצרגדֵל בעיקר ב[[צרפת]] (שם הוא זן הענבים השלישי בתפוצתו), [[איטליה]] (החמישי בתפוצתו), [[קליפורניה]], [[רומניה]], ובמידה פחותה יותר ב[[אוסטרליה]], [[ארגנטינה]], חצי האי ניאגרה ב[[קנדה]], [[צ'ילה]], [[ניו זילנד]], [[דרום אפריקה]], [[שווייץ]], [[קרואטיה]], [[הונגריה]], [[מונטנגרו]], [[סלובניה]], וחלקים אחרים בארצות הברית דוגמת [[וושינגטון (מדינה)|וושינגטון]] ו[[לונג איילנד]]. המרלומרלו גדלגדֵל באזורים בהם גדל גם ה[[קברנה סוביניון]], אולם העדיפות היא לגדל את המרלומרלו במתחמים הקרים ביותר באזורים אלה. באזורים חמים מדי, ענבי המרלו יבשילומבשילים מוקדם מדי.

בהתאם למתכון הייצור המסורתי בבורדו, תפקידו שלתפקיד המרלו הוא להוסיף סמיכותל[[יין ורכותממסך|מִמְסָךְ]] לתוצרסמיכות המתקבלורכות. אף שבבורדו מהווה המרלו כ-50%-60–60% מהיקף השתילההנטיעה והגידול, בתערובותביינות המיוצרותהממסך המיוצרים באזור הוא מהווה רק כ-25% מהמשקה הכולל. עם זאת, ישנם יינות בהם המרלומרלו הוא הרכיב העיקרי בתערובת, במיוחד באזורי [[פומרול]] ו[[סן אמיליון]]. אחד מהיינות המפורסמים והנדירים בעולם, [[שאטו פטרוס]], מבוסס כמעט כולו על ענבי מרלו.