פסק דין האח והאחות: הבדלים בין גרסאות

(←‏פסיקת בית הדין המיוחד: הרב ילוז לא היה בביה"ד הגדול)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגית: עריכת קוד מקור 2017
בשנת [[1923]] נישאו בּוֹלֶק בורקובסקי וחוה גינצבורג ב[[כנסייה]] שבעיירה ה[[פולין|פולנית]] [[לוקוב|לוּקוֹב]]. הוריה של חוה, שהתנגדו נחרצות לנישואים, הפעילו לחצים על בורקובסקי [[גיור|להתגייר]]. הוא הסכים, אך פרטי גיורו, האופן שבו בוצעה ה[[ברית מילה|מילה]] והשאלה אם [[טבילה (יהדות)|טבל]] – כל אלו היו לא ברורים. כעבור כמה שנים, משעלו לארץ הוריה של חוה, באו אחריהם גם בני הזוג בורקובסקי, שבינתיים נולד להם ילד. בארץ נולד להם ילד נוסף. כעבור שנים נפרדה חוה מבעלה הראשון ללא [[גט]] והכירה גבר אחר, יהושע (אוטו) לנגר, שאתו התחתנה בשנות ה-40 [[נישואים בהלכה|בטקס יהודי דתי]], ונולדו להם שני ילדים: חנוך ומרים. בתחילת שנות ה-50 בקשה חוה מבורקובסקי שיצהיר שהילדים שנולדו (חנוך ומרים) אינם ילדיו, למרות שהוזהרה שבעקבות זאת הם יירשמו כ[[ממזר]]ים.{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|האחים למחצה של ה"ממזרים" טוענים: אבינו התגייר כדת חי כיהודי מאמין|1971/03/11|00408}}}} בעקבות זאת רשם בית הדין הרבני ב[[תל אביב]] ב-[[1956]] את הילדים כ[[פסול חיתון|פסולי חיתון]].
 
ב-1966, בעת שהיו חנוך ומרים בשירות צבאי, הם ביקשו להתחתן ועל כן פנו לבית הדין ב[[פתח תקווה]]. לצורך בירור הנושא הופיעו בפני בית הדין עדים, שהמשמעותי בהם היה בולק בורקובסקי עצמו. הוא טען בתוקף שהוא יהודי כשר ושגיורו התבצע כהלכה. מאחר שלא היו עדים לגיור, הייתה חשיבות לשאלה אם מנהל בורקובסקי אורח חיים יהודי. על פי ה[[הלכה]], אורח חיים כזה כשלעצמו יכול להעמיד אדם ב[[חזקה (הלכה)|חזקת]] גר ולהוות אישוש לטענה שהתגייר. בורקובסקי טען שהוא [[הנחת תפילין|מניח תפילין]] מדי יום ושומר [[שבת]]. בית הדין ערך לו בחינה קצרה ביהדות. בורוקובסקי ידע לומר שמניחים תפילין בבוקר, ולא בשבת. לעומת זאת, לא ידע כיצד בדיוק מניחים תפילין (אמר שמניחים [[תפילין של ראש]] לפני [[תפילין של יד]]), לא ידע את פתיחת פיוט [[לכה דודי]], ובעיקר - טעה בהשלמת הפסוק [[שמע ישראל]]. מכרים של בורוקובסקי העידו שאכלו עמו [[חזיר הבית|חזיר]] וראו אותו הולך ל[[כנסייה]], אולם מנגד היו גם שהעידו שנחשב בקהילה ליהודי כשר. בסופו של דבר פסק בית הדין לדחות את בקשת האח והאחות להינשא.
 
האח והאחות ערערו ל[[בית הדין הרבני הגדול]] ב[[ירושלים]]. בהרכב ישבו שלושה דיינים. שניים מהם, מבכירי פוסקי ה[[הלכה]] ב[[ישראל]], הביעו השקפות מנוגדות. הרב [[שאול ישראלי]], איש הזרם ה[[דתיים לאומיים|דתי לאומי]], סבר שיש מקום לפסול את יהדותו של בורקובסקי ולהקל בדינם של האחים, גם בעקבות חוסר יכולתו של בורקובסקי להשלים את קריאת "שמע ישראל". לעומתו, הרב [[יוסף שלום אלישיב]], החרדי, סבר שיש להתייחס בצורה מקלה יותר אל דיני הגיור ולקבוע שאף אם הגר עובר על דברי [[חז"ל]], אין בכך סתירה לכך שהוא רואה את עצמו כיהודי, מאחר שבקהילה היהודית שהוא חי בה מקובל כך: "בזמננו יש לדון שהתנהגות בדרכי יהדות שעל ידה נקבעת גרות לובשת קצת צורה אחרת".