אנטוניו מצ'אדו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
שיריו פורסמו לראשונה בכתב העת הספרותי בשנת [[1901]] ובשנת [[1903]] יצא לאור ספר השירה הראשון שלו - ''Soledades.''
בשנת [[1907]] מצ'אדו התחיל ללמד צרפתית בבית ספר בעיר [[סוריה (ספרד)|סוריה]]. שם הוא פגש את ליאונור איזקווארדו והם התחתנו בשנת [[1909]] כשהיא הייתה בת 15 והוא בן 34. בתחילת שנת [[1911]] הזוג עבר לפריז בה מצ'אדו למד פילוסופיה וספרות צרפתית מודרנית.
מצ'אדו קיבל קשה את מות אשתו ועזב את סוריה לתמיד. הוא עבר לעיר [[באיסה]] ב[[אנדלוסיה]] ולימד שם צרפתית עד שנת [[1919]]. בין השנים 1919-[[1931]] מצ'אדו שימש כפרופסור לצרפתית ב[[סגוביה]]. עם השנים מצ'אדו הפך לאחד המשוררים המפורסמים ביותר בספרד ובשנת [[1927]] הוא נבחר ל[[אקדמיה המלכותית הספרדית]]. בשנת [[1932]] הוא עבר לעיר הבירה
כשפרצה [[מלחמת האזרחים בספרד]] ב[[יולי]] [[1936]], מצ'אדו היה
== יצירתו ==
לאחר שהופיע לראשונה כאחד מחסידי הפואטיקה של הפוסט-[[סימבוליזם]], בשונה מרוב עמיתיו מאצ'אדו היה בקשר הדוק עם מסורת השירים העממיים. בהמשך חייו הוא טיפח את הפתיחות הדינאמית של ה[[ריאליזם (אמנות)|ריאליזם]] החברתי. כבר במחצית השנייה של שנות ה-[[1910]] החל מצ'אדו לגבש את רעיון האנתולוגיה של יצירות של מספר כותבים ופילוסופים שהוא בדה אותם מליבו (כולל פרטי חייהם, דעותיהם ויצירותיהם). בדרך כלל, כשמנתחים את היצירות של סופר שאינו משתמש בשמו האמיתי, האישיות של הכותב אינה משתנה באופן מהותי. אצל מצ'אדו לישויות הבדויות היו קולות עצמאיים לחלוטין. מכל הישויות הללו, שתיים הפכו ליציבות ביותר - המורה חואן דה מאירנה (מבוגר ממצ'אדו עצמו בעשר שנים) והמנטור שלו אבל מרטין, שכביכול מת בשנת [[1898]]. השירים שנכתבו בשם אבל מרטין נחשבים לפסגת השירה הלירית של מצ'אדו. בספרו "חואן דה מאירנה" (1936) אסף מצ'אדו הגיגים, אמרות וזיכרונות של המורה ובכך פיתח גרסה ייחודית של הפילוסופיה, הקרובה בחלקה לאקזיסטנציאליזם.
| |||