אינוקנטיוס הראשון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
QuietQuill (שיחה | תרומות) מ ניסוח |
||
שורה 31:
}}
'''אִינוֹקֶנְטִיוּס הראשון''' (ב[[לטינית]]: '''Innocentius I'''; מת ב-[[12 במרץ]] [[417]]) היה ה[[אפיפיור]] בין השנים [[402]] ו-417, וירש את כס האפיפיור מ[[האפיפיור אנסטסיוס הראשון|אנסטסיוס הראשון]]. לפי כותב ה[[ביוגרפיה]] שלו ב"ספר האפיפיורים"
כבר עם תחילת כהונתו, הוא נתפס כבורר סמכותי במחלוקות כנסייתיות, הן במזרח והן במערב. בתקופת כהונתו התרחש המצור על [[רומא]] בידי [[אלאריק הראשון|אלאריק]] ה[[ויזיגותים|וויזיגותי]] בשנת [[408]]. לפי [[זוסימוס (היסטוריון)|זוסימוס]], היו הרעב והמגיפות כה כבדים, שניתנה רשות להקריב קרבנות ולהתפלל לאלוהויות ה[[עבודת אלילים|פגניות]] של רומא. אינוקנטיוס, מכל מקום, נעדר אז מן העיר בשליחות אל הקיסר [[פלביוס אוגוסטוס הונוריוס|הונוריוס]] ב[[רוונה]] בזמן ביזת העיר בשנת [[410]].
כקודמיו על כס האפיפיור, עסק גם אינוקנטיוס בניסיונות להרחיב ולהעמיק את שליטת הכס ברומא על–פני כל הנוצרים. הוא נידה מן הכנסייה את [[ויקטריקיוס מרואן]], [[אקסופריוס מטולוז]], [[אלכסנדר מאנטיוכיה]] ואחרים, וכמו כן פעל בעקבות פניותיו של [[יוחנן כריסוסטומוס]] כנגד [[תיאופילוס מאלכסנדריה]] — פעולות המצביעות על כך שהיו עילות רבות לנידוי. הוא נקט עמדה במחלוקת [[פלאגיוס (נזיר)|פלאגיוס]], ואישר את החלטות הוויעוד (סינוד) ב[[קרתגו]] משנת [[416]] שנשלחו אליו וכתב ברוח זו לאבות הנומידים של [[ויעוד מילבה]] שעמם נמנה [[אוגוסטינוס]] שפנו אליו.
|