אליהו הצרפתי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סנסן ליאיר (שיחה | תרומות) |
סנסן ליאיר (שיחה | תרומות) |
||
שורה 43:
== קורותיו ==
נולד בעיר [[פאס]] שב[[מרוקו]] בשנת [[ה'תע"ה]] ([[1715]]), לרבי [[יוסף הצרפתי]], בן למשפחת רבנים ב[[מגורשים (יהדות מרוקו)|קהילת המגורשים]] שב[[יהדות פאס|פאס]], המתייחסת ל[[רבנו תם]], נכדו של [[רש"י]] ודרכם ל[[דוד|דוד המלך]]{{הערה|עיינו בערך [[משפחת צרפתי#שושלת היוחסין של המשפחה|משפחת הצרפתי]]. וב[http://www.hyomi.org.il/view.asp?id=107 אתר החכם היומי] - רבי אליהו הצרפתי.}}, נחשב לדור החמישה-עשר. רבי אליהו הצרפתי למד מחכמי עירו: רבי [[יהודה בן עטר]] שהיה נחשב פוסקי בולט במרוקו, רבי [[שמואל אבן אלבאז]], ורבי [[חיים בן עטר]]. בשל הרעב הכבד שנמשך בעיר{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:0}}{{הערה|וכמו שתיאר זאת הרב [[יעקב משה טולידאנו]] בספרו "נר המערב"{{הערה|נר המערב עמוד 132}} שהגיעו למצב {{ציטוטון|שלא נשאר בעיר (פאס) רק כמו ארבעים בעלי בתים}}}} בין השנים [[ה'תצ"ה]] – [[ה'תצ"ח]], עזב את העיר בשנת [[ה'תצ"ח]] יחד עם רבו רבי חיים בן עטאר, ורבי [[יעקב אבן צור]], ושאר גדולי רבני העיר{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:0|עיינו ב[https://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?150260 ספר "אדרת אליהו"] לרב, בהקדמה - תולדות חייו" - עמוד 12 ,9}}, לחפש מקום בו אפשר להתקיים מפני הרעב, ועבר לעיר הבירה דאז - [[תטואן]]. בשנת תק"א (1741) חזר לעירו פאס. התכתב והשיג על הרבנים [[מנחם עטי|מנחם עטייא]] (אב בית דין [[תטואן]]){{הערה|עיינו בספרו "ליקוטי אליהו" (חלקו עדיין בכתב יד).}}, רבי יצחק הלוי{{הערה|עיינו בספרו "אדרת אליהו" עמוד רכ"ג}}. רבים מתלמידיו נשלחו לשרת בתפקידי רבנות בערים שונות.{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:0}}
=== בכס הדיינות ===▼
בשנת [[ה'תק"י]] (1750) הוסמך על ידי רבי [[יעקב אבן צור]] (המכונה: היעב"ץ), [[אב בית דין|אב בית הדין]] ב[[פאס]], לשבת ב'בית דין של חמש' במסגרתו פעלו חמשת רבני העיר הגדולים: רבי שאול אבן דנאן{{הערה|רבי שאול אבן דנאן הנ"ל חי כמאה וחמישים שנה לפני רבי [[שאול אבן דנאן]] זה.}}, רבי אליהו הצרפתי, רבי [[רפאל עובד אבן צור]], רבי [[משה בן זמרא]], רבי [[מתתיה סירירו]]. אלו השיבו לשאלות השעה והזמן, ערכו וכתבו מאות פסקי דין. רבי אליהו הצרפתי תיקן תקנות רבות לבני קהילתו שנשמרו לאורך הימים, העמיד תלמידים הרבה, והסמיך רבים מהם לרבנות ודיינות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:0}}. הרבה לדרוש בקהל, הן בבית הכנסת בשבת, והן בעת צרה וצוקה לבני העיר{{הערה|דבר זה מתאפיין בכל שושלת משפחתו, כגון זקנו רבי [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|וידאל הצרפתי הצוף דבש]].}}, כך שהשאיר אחריו מאות דרושים, שחלקם נדפסו בספריו.▼
=== שאיפתו לעלות לארץ ישראל ===
שורה 55 ⟵ 58:
=== פטירתו ===
רבי אליהו זכה לאריכות ימים. נפטר בגיל 91 בליל שישי ב[[חצות|חצות לילה]]{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:1|כך נמצא באגרת יחס פאס, ובכת"י בנו. הוסף שם: תשעים ואחד כמניין אמ"ן ויחוד [[יהוה|שם הוי"ה]] ושם אדנות. (ב[[גימטריה|גימטריא]]).}}, בכ"ו אלול [[ה'תקס"ה]], ונטמן בעיר פאס. חכם אליהו הצרפתי חיבר ספרים רבים, חלקם נותרו בכתבי יד. עם פטירתו הוספד על ידי גדולי רבני העיר{{הערה|עיינו בספר אבני הקדש בדרושיו של רבי [[שאול ישועה אביטבול]] שהספידו, דרוש י"ג להספד. וכן באגרת יחס פאס הובא שביום השלושים הספידו רבי דניאל בן צולטאן, וכמוהו רבים.}}, קברו שימש מוקד לעליה לרגל, בשנת [[ה'תרמ"ח]], שיצאה הוראה מהשלטונות לפנות את הקבר נקבר בסמוך לקברה של [[סוליקה חגואל|סוליקה הצדקת]]{{הערה|עיינו בהקדמה לספרו "אדרת אליהו" (הוצאת חברת אהבת שלום) עמוד 15 - תולדות חייו.}}.
▲== בכס הדיינות ==
▲בשנת תק"י (1750) הוסמך על ידי רבי [[יעקב אבן צור]] (המכונה: היעב"ץ), [[אב בית דין|אב בית הדין]] ב[[פאס]], לשבת ב'בית דין של חמש' במסגרתו פעלו חמשת רבני העיר הגדולים: רבי שאול אבן דנאן{{הערה|רבי שאול אבן דנאן הנ"ל חי כמאה וחמישים שנה לפני רבי [[שאול אבן דנאן]] זה.}}, רבי אליהו הצרפתי, רבי [[רפאל עובד אבן צור]], רבי [[משה בן זמרא]], רבי [[מתתיה סירירו]]. אלו השיבו לשאלות השעה והזמן, ערכו וכתבו מאות פסקי דין. רבי אליהו הצרפתי תיקן תקנות רבות לבני קהילתו שנשמרו לאורך הימים, העמיד תלמידים הרבה, והסמיך רבים מהם לרבנות ודיינות{{הערה|שם=הערה מספר 20180721215530:0}}. הרבה לדרוש בקהל, הן בבית הכנסת בשבת, והן בעת צרה וצוקה לבני העיר{{הערה|דבר זה מתאפיין בכל שושלת משפחתו, כגון זקנו רבי [[וידאל הצרפתי (הצוף דבש)|וידאל הצרפתי הצוף דבש]].}}, כך שהשאיר אחריו מאות דרושים, שחלקם נדפסו בספריו.
== חיבוריו ==
| |||