נוגד פקקת – הבדלי גרסאות

קריש דם שניתק מדופן של [[וריד]] או [[עורק]] ונודד עם זרם הדם ל[[ריאות]] יוצר [[תסחיף ריאתי]], ואם הוא מגיע ל[[מוח]] הוא גורם ל[[שבץ מוחי]]. הן תסחיף ריאתי והן שבץ מוחי עלולים להיות קטלניים. ככל שהתסחיף גדול יותר וככל שכלי הדם שנסתם גדול יותר, כך הנזק שעלול להיגרם גדול יותר. על מנת למנוע היווצרות קריש דם, ובמידת הצורך לטפל בקרישי דם על ידי פירוקם והמסתם, הטיפול המקובל הוא מתן נוגדי קרישה. זוהי קבוצה רחבה של תרופות אשר השימושים העיקריים שלהן הם: מניעת [[שבץ מוחי]] [[איסכמיה|איסכמי]] באנשים שאובחנו עם [[פרפור עליות]]; טיפול ב[[פקקת ורידים]] עמוקים ובתסחיף ריאתי; מניעת הישנות פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי בחולים מבוגרים; מניעת פקקת ורידים עמוקים ותסחיף ריאתי (DVT) בחולים לאחר ניתוח אלקטיבי להחלפת פרק ירך או ברך. לא בכל נוגדי הקרישה ניתן לטפל בכל ההתוויות הללו. התועלת הבריאותית של כל נוגדי הפקקת מוגבלת בשל תופעות לוואי שכיחות: [[דימום|דימומים]] ו[[אנמיה]].