אדריכלות מורית – הבדלי גרסאות

היסטוריון אומנות האסלאם Jonathan Bloom {{אנ|Jonathan Bloom}} טוען כי האדריכלות האסלאמית המסורתית של ה[[מגרב]] ו[[אנדלוסיה]] הייתה יותר שמרנית מסגנונות אחרים ב[[אדריכלות אסלאמית]], במובן שהמבנים נטו להיות פחות שאפתניים ממגמות נועזות של [[קמרון|קמרונות]] וכיפות שהתפתחו ב[[אדריכלות איראנית|אדרכילות האיראנית]] ו[[אדריכלות אסלאמית#אדריכלות טורקית-עות'מאנית|העות'אמנית]]{{הערה|Bloom, Jonathan M. (2020). Architecture of the Islamic West: North Africa and the Iberian Peninsula, 700–1800. Yale University Press. {{ISBN|9780300218701}}.|כיוון=שמאל}}. מלבד [[מינרט]]ים, מבנים מוריים בקושי התמרו לגבהים יוצאי דופן, תוך שימוש באולמות תפילה [[היפוסטיל]]ים כמאפיין הקבוע של החלל הפנימי של המסגד. חוץ מיוצאי הדופן החשובים של המינרטים ושערי הכניסה, החזית החיצונית של המבנים לרוב נותרה פשוטה, בעוד בחלקים הפנימיים התרחש רוב החדשנות האדריכלי והם עוטרו בעושר. מאידך, הסגנונות הארדרכיליים בחלקים המזרחיים של עולם האסלאם התפתחו באופן שונה לחלוטין, ועיקר החידושים שבהם התמקדו בחלק החיצוני כמו אולמות מוכתרים בכיפה או [[איוואן (מבנה)|איוואנים]] עם קמרונות.