טיוטה:התנהגות צרכנים – הבדלי גרסאות

מודל זה מניח שהצרכן הוא רציונלי אף על פי שלא תמיד הצרכן רציונלי (לא בכל מחיר/מצב). לעיתים קורה שאנו ממש לא רציונליים והחלטתנו לא נובעות מאיסוף מידע ארוך על מוצר מסוים אלא נעשות תוך החלטה אימפולסיבית של הרגע.{{הערה|מתוך המאמר "התנהגות צרכנים"- אתר טקסטולוגיה}}.

כאשר מעורבותו של הצרכן בנושא היא נמוכה, ערוץ השכנוע שיופעל יהיה הערוץ הפריפריאלי (השולי). במצב זה, כמעט ולא יהיו תגובות קוגניטיביות (או [[רציונליזם|שכלתניות]]), כיוון שהצרכן כלל לא מקדיש תשומת לב לבחינת המסר עצמו. במקום זאת, הוא מסתפק ב"רמזים פריפריאליים", בכל מה שסביב לנושא עצמו - מי הדובר, עד כמה הוא אטרקטיבי, איך הוא נראה, המוזיקה ברקע וכולי.{{הערה|"שני ערוצים של שכנוע" טלי פרידמן, גלובס http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=100680}}.

פרסומאי מעולה מאתר איפה נמצא הצרכן שלו, ולמה? כי הוא לא מודע לכך שקיימים שלבים למעלה יותר. ואז מה שעושה הפרסומאי – הוא גורם לצרכן להבין שישנו ורך נוסף גבוהה יותר אותו יצליח להגשים בעזרת המוצר. וכך הוא בעצם מייצר עבור הצרכן צורך. ברגע שהוא מייצר צורך הוא גם ימכור בכמויות.{{הערה|המאמר המקורי של אברהם מאסלו - תיאורה של המוטיבציה האנושית}}.