חזקה דרבא – הבדלי גרסאות

נחלקו המפרשים בטעמו של סייג זה. יש אומרים שטעם הדבר הוא שחזקה זו היא רעועה ואינה מוחלטת. אמנם רוב המגיעים לגיל בגרות מביאים סימנים, אבל קיימת קבוצת מיעוט משמעותית היוצאת מן הכלל, שגם בהגיעם לגיל הבגרות עדיין לא הביאו סימנים. לפיכך אי אפשר לסמוך על החזקה ולהקל.{{הערה|[[פרי מגדים]] אורח חיים סימן נה אשל אברהם סעיף קטן ז.}} על פי דעה אחרת, החזקה אמנם מבוססת ותקפה, אבל קיים כלל הנוהג בכל החזקות, שאין לסמוך על חזקה כאשר ניתן לברר את המציאות באופן וודאי. ומכיוון שניתן לבדוק את הבגרות הגופנית של הנער והנערה - אין לסמוך על החזקה ללא בדיקה.{{הערה|[[רמב"ן]] בספרו "מלחמות ה'" על [[מסכת חולין]] דף ד עמוד א בדפי הרי"ף.}} על פי נימוק זה עקרונית יש מקום לסמוך על החזקה, ורק לכתחילה אין סומכים עליה.

 

 

מדברי כמה ראשונים משתמע כדעה המקילה: ה[[ריב"ש]]{{הערה|[[שו"ת]] ריב"ש סימן קפב}} כתב שחזקה דרבא "אמיתית היא", ולכן ניתן לסמוך עליה גם לקולא, כשיקול מצטרף לשיקולים נוספים.{{הערה|לדעתו, על פי ה[[רי"ף]], זהו ההסבר להסתמכות על עדות נשים הבודקות את הבגרות (ראו לעיל), מפני שגם ללא הבדיקה יש להניח שהן בוגרות.}} ה[[מהרי"ק]] אף כתב, שהדין שלא לסמוך על חזקה זו לקולא נאמר רק ב[[איסורי עריות]] החמורים, אבל באופן כללי ניתן לסמוך עליה.{{הערה|שו"ת מהרי"ק החדשים, סימן מז}}