אביגדור שחן – הבדלי גרסאות

מ
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
מ
| פרסים והוקרה = [[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]] (על ספרו "כנפי הניצחון")
}}
'''אביגדור שחן''' (נולד ב- [[א' באב]] [[ה'תרצ"ג]] [[16 באוקטובר]] [[1933]] ב[[חוטין]]) הוא [[היסטוריון]] צבאי, [[מחנך]], [[סופר]] וחוקר השואהשואה ישראלי, יליד [[בסרביה]].
 
==ביוגרפיה==
===שנותיו המוקדמות===
נולד ב-1933 ב[[חוטין]] ב[[בסרביה]], אז ב[[רומניה]], כבנם של יעקב וטניה שדכן. עםבפרוץ [[מבצע ברברוסה|הכיבוש מחדש של בסרביה מידי ברית המועצות (שפלשה בה קודם בשנתאליה ב-1940)]], ביולי [[1941]], גורש יחד עם הוריו ואחותו ל[[גטו]] [[סקורני]] ומשם ל[[טרנסניסטריה (אזור הכיבוש הרומני)|אזור טרנסניסטריה]],; שהפךאיזור זה הפך בתקופת [[השואה]] לגיא הריגהההריגה של [[יהדות בסרביה|יהודי בסרביה ובוקובינה]]. לימים תיעד את חוויותיו במחקר מקיף שכתב על שואת יהודי טרנסניסטריה, לאחרברוח שאמודברי ציוותהאימו שציוותה עליו לספר את מה שחזושחוו וראו ב[[גטאות בשואה|גטאות]]. מחקר זה התפרסהתפרסם בספרו "בכפור הלוהט". לאחר השואה הגיע עם משפחתו, לרבות אחותו הקטנה מרים, לרומניה, בניסיון לעלות משם לארץ ישראל. ברומניה הוא היה פעיל בתנועת [[הנוער הציוני]]. בדצמבר [[1947]] [[העפלה|העפיל לארץ ישראל]] בספינת המעפילים "[[קיבוץ גלויות (אוניית מעפילים)|קיבוץ גלויות (פאן יורק)]]"{{הערה|1=[http://maapilim.org.il/ShowMaapil/37115/51215 באתר על מחנה עתלית ושלשל המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל]}} ונכלא על ידי [[תקופת המנדט|השלטון הבריטי]] ב[[מחנות המעצר בקפריסין|מחנה מעצר בקפריסין]]. במרץ [[1948]] שוחרר מהמעצרמהמחנה והגיע לישראלארצה. הוא התחנך ב[[כפר הילדים והנוער ויצו קנדה הדסים|כפר הילדים והנוער הדסים]], התגייס ל[[צה"ל]], שרתשירת שירות סדיר בגדוד 13 של [[חטיבת גולני]], הדריךוהדריך בבית הספר למ"כים של החטיבה. הוא השתתף ולחםכלוחם ב[[מלחמת סיני]], [[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת יום הכיפורים]] ו[[מלחמת לבנון הראשונה|מבצע שלום הגליל]]. התקבל ל[[האוניברסיטהללימודי העבריתתואר בירושלים|אוניברסיטהראשון העבריתבמדעי בירושלים]]הרוח ובחינוך, שםבמסגרת סיים[[האוניברסיטה תוארהעברית]] ראשוןבירושלים במדעיוסיים הרוחשם ובחינוך,גם תואר שני בחוג ליהדות זמננו בהצטיינות (1970), ותוארוכן תואר [[דוקטור לפילוסופיה]].
 
===הקריירה האקדמית והספרותית===
בשנת ב-1974 מונה למנהל [[בית המדרש למורים (מקסיקו)|בית המדרש למורים]] ב[[מקסיקו]], שם גם הקים שחן מכון גבוה ללימודי יהדות, ולימד [[קבלה]] ב[[קריית האוניברסיטה (מקסיקו סיטי)|אוניברסיטה הלאומית של מקסיקו]] (Universidad Nacional Autonoma de  Mexico) בדרגת פרופסור. במהלךבמשך ארבע שנות שהותו בעירבמקסיקו הקדיש שחן את עיקר עתות הפנאי שלועתותיו לסיורים ב[[ג'ונגל]]ים ובארצות שונות בניסיון למצוא עדויות עללקיומם של [[עשרת השבטים האבודים]] ו[[נהר הסמבטיון]]. הוא המשיך במחקריו בנושא לאורך השנים ופרסם את תגליותיו בספרו משנת 2003, "אל עבר הסמבטיון" (2003). ה[[תזה]] העיקרית בספר היא שחלק מגולי [[ממלכת ישראל]] התיישבו בצפון-מערב [[אפגניסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[יפן]] של ימינו, והיא מתבססת בין היתר על כתובות ושמות יישובים עבריים שנמצאו באזור.{{הערה|1=רבקה שפק ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3046.htm הבריחה של בני עשרת השבטים לאפגניסטן מגלותם באשור], באתר e-mago,{{כ}} 29/09/2009}} הספר כולל בחלקו גם חלקים עם תיאורים דמיוניים עלשל מסע השבטים.{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/3914 עשרה, אני יודע], [[בשבע]], גיליון 129}}
 
ספרו "כנפי הניצחון" משנת מ-1966 עוסק בתולדות [[חיל האוויר הישראלי]], שחןעליו זכה עליושחן ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]]. ספרו השני בנושא [[היסטוריה צבאית]] -: "מבצע כדור הרעם" (1993), הוא אחד הספרים המוסמכים והמקיפיםהמקיפים על אירועי [[מבצע אנטבה]] ותהליך הבשלתו. בין היתר קובע בו שחן כי גיבור המבצע היה [[דן שומרון]], לא רק בשל היותו מפקד המבצע אלא הודותבזכות לאישיותואישיותו, מנהיגותו והביטחון שנסך סביבו.
 
בשנת ב-1988 פרסם את ספרו "בכפור הלוהט: גיטאות טרנסניסטריה", שמציג מחקר מקיף אודותעל שואת יהודי טרנסניסטריה, שהביאאשר הביא לראשונה להכרה מימסדית בכך שמספר הנרצחים במקום הגיע ל-400 אלף יהודים, בניגוד להערכות קודמות שהוזנו(שמקורן בין היתר על ידי ממשלתבממשלת רומניה) לפיהן נהרגו במחנות בין 35,000 ל-70,000 יהודים בלבד. הספר זכה בפרסים: "יעקב פיכמן, לספרות ולאמנות" וכן ובפרסבפרס "שרה וחיים ינקולוביץ".
 
בסדרת ה[[ספרות ילדים ונוער בישראל|רומנים לבני הנוער]] שלו, "עלילות גבורה ומסתורין", מוצג בין היתר נושא השואה באופן שאינו גורם לרתיעה ולחרדה, דרך הרפתקאותיהם של קבוצת ילדים [[יהדות רומניה|רומנים]] [[ניצולי השואה]] אשר יוצאים למסע עלייה לארץ. במסגרת הסדרה יצאו לאור ארבעה ספרים: "חבורת הרפאים", "ספינה ללא תורן", "הצילו את המפקד!" ו"המשימה בוצעה". בספרו "זה סיני" משנת (מ-2011) מציג שחן את מסלול [[נדודי בני ישראל במדבר]], וטוען בין היתר כי בניגוד לתפיסה המקובלת, בני ישראל לא עברו דרך [[חצי האי סיני]] אלא דרך [[אפריקה]].
 
שחן כיהן במשך עשרים שנה כ[[מפקח (חינוך)|מפקח]] על המכללות ב[[משרד החינוך]] וכמזכיר [[פרס ראש הממשלה לסופרים עבריים]] ו[[פרס ראש הממשלה לקומפוזיטורים]]. בנוסף נמנה בין מייסדיו ומנהליו של האגף לחינוך ולתרבות בדימונה, וכיהן כמנהל בית הספר המקיף [[אורט ישראל|אורט]] ב[[לוד]]. כמו כן שימש כמרצה להיסטוריה צבאית ב[[אוניברסיטת אריאל]]. נשוי לרבקה, אב ליאיר, נילי ותהילה. מתגורר ב[[בית יהושע]].