אביגדור שחן – הבדלי גרסאות

מ
מ
 
===הקריירה האקדמית והספרותית===
ב-1974 מונה למנהל [[בית המדרש למורים (מקסיקו)|בית המדרש למורים]] ב[[מקסיקו]], שם גם הקים מכון גבוה ללימודי יהדות, ולימד [[קבלה]] ב[[קריית האוניברסיטה (מקסיקו סיטי)|אוניברסיטה הלאומית של מקסיקו]] (Universidad Nacional Autonoma de Mexico) בדרגת פרופסור. במשך ארבע שנות שהותו במקסיקו הקדיש שחן את עיקר עתותיו לסיורים ב[[ג'ונגל]]ים ובארצות שונות בניסיון למצוא עדויות לקיומם של [[עשרת השבטים האבודים]] ו[[נהר הסמבטיון]]. הוא המשיך במחקריו בנושא לאורך השנים ופרסם תגליותיו בספרו "אל עבר הסמבטיון" (2003). ה[[תזה]] העיקרית בספר היא שחלק מגולי [[ממלכת ישראל]] התיישבו בצפון-מערב [[אפגניסטן]], [[הרפובליקה העממית של סין|סין]] ו[[יפן]] של ימינו, והיא מתבססת בין היתר על כתובות ושמות יישובים עבריים שנמצאו באזור.{{הערה|1=רבקה שפק ליסק, [http://www.e-mago.co.il/Editor/history-3046.htm הבריחה של בני עשרת השבטים לאפגניסטן מגלותם באשור], באתר e-mago,{{כ}} 29/09/2009}} הספר כולל בחלקו גם תיאורים דמיוניים של מסע השבטים.{{הערה|1=[http://www.inn.co.il/Besheva/Article.aspx/3914 עשרה, אני יודע], [[בשבע]], גיליון 129}}
 
ספרו "כנפי הניצחון" מ-1966 עוסק בתולדות [[חיל האוויר הישראלי]], עליו זכה שחן ב[[פרס ז'בוטינסקי לספרות ולמחקר]]. ספרו השני בנושא [[היסטוריה צבאית]]: "מבצע כדור הרעם" (1993), הוא אחד הספרים המקיפים על אירועי [[מבצע אנטבה]] ותהליך הבשלתו. בין היתר קובע בו שחן כי גיבור המבצע היה [[דן שומרון]], לא רק בשל היותו מפקד המבצע אלא בזכות אישיותו, מנהיגותו והביטחון שנסך סביבו.