מנחם מנדל שניאורסון – הבדלי גרסאות

 
==פועלו==
גורמים [[חילונים|חילוניים]] מייחסים לו חלק משמעותי בגל ההתחרדות הפוקד בעשורים האחרונים את [[מדינת ישראל]], משום שמשנותשמ[[שנות השישים]] הוא קידם את נושא ה"[[חזרה בתשובה]]". תופעה זו זכתה תחילה ללגלוג על ידי גופים דתיים אחרים, אך הם החלו לחקות אותה.
 
הרב שניאורסון יצר קשרים הדוקים עם ראשי הפוליטיקה הישראלית. בין היתר ביקרו אצלו בחדרו שבברוקלין: [[מנחם בגין]], [[יצחק רבין]], [[שמעון פרס]], [[אריאל שרון]], [[בנימין נתניהו]], [[משה קצב]] ואחרים. הרבי היה משמיע דעות בתקיפות על הנעשה בארץ, והמנהיגים היו מאזינים בקשב - אם כי לא תמיד הסכימו עם דעותיו.
קשר מפורסם נוסף היה עם נשיא המדינה [[זלמן שז"ר]], שבמסגרתו בחר הנשיא ללכת לאדמו"ר בחדרו בברוקלין במקום שהאדמו"ר יבקרו במלונו. בארץ טענו כי מדובר בזלזול בכבוד הנשיא; הנשיא עצמו, לעומתם, אמר כי הוא הולך אל הרבי לא כנשיא אלא כחסיד.
 
על אף שחב"ד הוכרה כחסידות חשובה גם בידי פלגים לא-חסידיים, בחוגים [[ליטאים|ליטאיים]] שונים רווחה הסתייגות מדמותו של הרבי ומהאופן המשיחיה[[משיח|משיחי]] שבו תפסו אותו חסידיו. הרבי עצמו לא אישר ולא שלל תפיסה זו במפורש, אך סבר שהעיסוק בה מרבה מחלוקות שלא לצורך ולפיכך פסול [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?whichpage=1&topic_id=979084]. משנעשה [[הרב שך]] למנהיג הליטאים עלתה העוינות הזו מדרגה והפכה למלחמה גלויה של ממש. [[הרב שך]] היה ידוע בהתנגדותו הרבה למשיחיות של [[חב"ד]] משום שפחד שהמשיחיות הזאת עלולה להוות בסיס לתנועות דומות לתנועהל[[שבתאות|תנועה השבתאית]] ולכן כינה את [[חב"ד]] "כת הקרובה ליהדות". ההתנגדות גדלה כאשר כאשר אמר הרבי ש[[השואה]] אינה עונש על חטאים, "אפילו השטן עצמו לא יוכל להמציא חשבון עוונות להצדיק עונש כזה", אז כינה אותו הרב שך "כופר בעיקר". בשל כך חסידי חב"ד עד היום אינם מחבבים את תומכי [[הרב שך]] ותומכי הרב שך אינם מחבבים את [[חב"ד]] .
 
הרבי יזם את מפעל ה"[[שליח (חב"ד)|שלוחים]]", הם שלוחי חב"ד היוצאים לרחבי העולם על מנת להפיץ יהדות לכל יהודי.
181

עריכות