צומת רעננה – הבדלי גרסאות

'''צומת [[רעננה]]''' החלה לפעול כצומת דרכים בשנת [[1936]]. היה זה לאחר שבמאורעות , שפרצו באותה שנה, נמנעה תנועת יהודים בכביש האורך שהיה קיים עד אותה שנה, הוא [[כביש 444]] הנוכחי, שעבר דרך הערים הערביות: [[קלקיליה]] ו[[טול כרם]]. עד לאותה שנה, התחבורה לאורכה של ארץ ישראל התנהלה במסלול "כביש 444" היא דרך הים ההיסטורית, בשיפולי הרי השומרון. מכביש זה עד שפת הים לא היה מעבר יבשתי נחנוח לאור הביצות שנוצרו לאורך נחל [[הירקון]]. בשנת [[1937]] סיימו שלטונות המנדט לסלול את הכביש, הקרוי היום [[כביש 4]] בין חיפה ל[[תל אביב]]. הכביש עבר מצפון ל[[פתח תקוה]] (צומת סגולה), דרך [[רמתיים]], חצה את המושב [[כפר מלל]] בין שדרות עצי [[אקליפטוס]], המפורסמות, הגיע לצומת רעננה, ומשם ל[[צומת השרון]], [[חדרה]] עד לעיר [[חיפה]]. לאחר סלילת [[כביש החוף]], באמצע שנות ה-60, קיבל המשך הכביש הצפוני את הכינוי "כביש תל אביב חיפה הישן".

"צומת רעננה" הוא מוקד לפקקי תנועה. התוכנית המקורית של משרד התחבורה לשחרר את העומס מהצומת היא באמצעות הסיום של סלילת שני כבישי הרוחב: האחד, מצפון ל[[צומת רעננה צפון]] באמצעות [[כביש 551]] שיחבר בין [[כביש 444]] ו[[כביש 6]] עם [[כביש 2]] הוא כביש החוף, והשני מהדרום לצומת רעננה הוא [[כביש 531]], שכבר חלקו פתוח לציבור, מ[[כביש 444]] אף הוא לכביש החוף הוא [[כביש 2]].