עבאס שאה הראשון – הבדלי גרסאות

==שנותיו הראשונות==
עבאס נולד כ'''עבאס מְרזָה''' בעיר הראת, אז בחבל [[ח'וראסאן]], ב[[אפגניסטן]] של היום, כבן השלישי של הסולטאן מוחמד ח'ודאבנדה ושל אשתו '''חייר אן- ניסא''' ("הטובה בנשים") בגום, הידועה גם כ"'''מהד-אי אוליה'''". האם הייתה בתו של מושל המחוז [[מזנדראן]], עליו נאמר{{מקור}} שהיה צאצא של ה[[אימאם]] השיעי הרביעי, [[זין אל-עאבדין]]. לפי מקורות אחדים האם הייתה גם בעלת שורשים [[גאורגיה|גאורגים]].{{הערה|Donald Reyfeld - At Edge of Empires:A History of Georgia Reaktion Books London 2013 עמ' 189}} בזמן הולדתו שלט באיראן סבו, השאה [[טהמאספ הראשון]]. כתינוק נמסר לטיפול ל'''ח'אני ח'אן ח'אנום''', אם המושל של הראת, '''עלי קולי ח'אן שאמלו'''. כשמלאו לו 4 שנים, אביו, מוחמד, אדם אדוק ועדין נפש שסבל ממחלת עיניים, ושנחשב לא כשיר לרשת את המלכות,{{הערה|D.Blow 2009 ע' 4 באתר האגודה לתרבות פרסית PÔL בז'נב}} נשלח על ידי הסב ל[[שיראז]] במחשבה שה[[אקלים]] שם ייטיב עם בריאותו השבירה. לפי המסורת, לפחות אחד מנסיכי בית המלוכה היה צריך לגור במחוז ח'וראסאן. כבר בגיל עשר התמנה עבאס באופן רשמי כמושל ח'וראסאן לצידו של אביו כשהוא יושב בעיר הראט.
יחד עם אביו, ניצל עבאס ממסע החיסולים שארגן דודו, [[שאה אסמאעיל השני]], נגד בני המשפחה. אחרי מותו של אסמאעיל השני, בשנת [[1578]], מוחמד ח'ודאבנדה, עלה לשלטון, בניגוד לכל הציפיות, כשאה של איראן. בנסיבות אלו הפכה אמו למחזיקה בפועל את רסני השלטון, כשיחסה מוטה יותר לטובת בנה הגדול, '''המזה'''. המלכה נכנסה אחרי זמן קצר לעימות עם קבוצה חזקה של פאודלים [[טורקמנים]] שיעים - [[קיזילבאשלר|קיזילבאש]], שקשרו קשר נגדה והצליחו בחודש יולי [[1579]] לרצוח אותה ב[[חניקה (אמנויות לחימה)|חניקה]]. השאה מוחמד היה שליט חלש שהתקשה להשתלט על הסיעות הפאודליות כמו הקיזילבאשים, וגם להגן את הממלכה מפני פלישות של [[האימפריה העות'מאנית|הטורקים העות'מאנים]] ושל ה[[אוזבקיסטן|אוזבקים]]
לנסיך הכתר, המזה, היו כמה הישגים במאבק בעות'מאנים. בשנת [[1586]] נרצח המזה בנסיבות מסתוריות.