קהילת יהודי צ'רנוביץ: הבדלים בין גרסאות

הרחבה
מ (תקלדה)
(הרחבה)
בשלהי [[המאה ה-19]] חלה התעוררות לאומית בקרב יהודי מזרח אירופה, ובכללם יהודי צ'רנוביץ.{{הערה|שם=שערי 126|[[#שערי|שערי]], עמ' 126}} בספטמבר [[1908]] נבחר [[אולם תיאטרון|אולם התיאטרון]] שבעיר לארח את [[ועידת צ'רנוביץ]], ששמה לעצמה למטרה לקבוע מה תהיה הלשון הלאומית של העם היהודי: [[עברית]] או [[יידיש]]. בתום הוועידה הוחלט להכריז על היידיש כ[[שפה רשמית|שפתו הלאומית]] של העם היהודי, אך בלי לציין שהיא שפתו הלאומית היחידה.{{הערה|[https://www.anumuseum.org.il/he/בלוג-בית-התפוצות/מלחמת-השפות-הקרב-הסוער-בין-היידיש-לעבר/ מלחמת השפות: הקרב הסוער בין היידיש לעברית על הבכורה היהודית], באתר "[[אנו – מוזיאון העם היהודי]]"{{ש}}{{דבר|[[גצל קרסל]]|ליובלה של ועידת טשרנוביץ|19580827|28}}{{ש}}[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 176}}
 
עם פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נמלטו יהודים רבים מצ'רנוביץ, בעיקר ל[[וינה|ווינה]],{{הערה|[[#יעבץ|יעבץ]], עמ' 157}} עקב היותה של צ'רנוביץ עיירת [[ספר (גאוגרפיה)|ספר]] ששכנה בסמוך לגבול [[האימפריה הרוסית]]. היהודים חששו מרוסיה ומיחסה העוין ליהודים, ורבים מהם הצטרפוגויסו ל[[הצבא האוסטרו-הונגרי|צבא האוסטרו-הונגרי]].{{הערה|[[#שערי|שערי]], עמ' 143}} ב-[[2 בספטמבר]] [[1914]] נכבשה צ'רנוביץ על ידי הכוחות הרוסיים. הרוסים הגלו מהעיר כמה מנהיגים יהודים, ובהם ראש העיר היהודי [[סאלו וייסלברגר]] ו[[מאיר אבנר]], חברי [[הפרלמנט של רומניה|הפרלמנט הרומני]] לעתיד.{{הערה|[[#פשל|פשל]], עמ' 31{{ש}}[[#שערי|שערי]], עמ' 144}} במהלך המלחמה החליפה צ'רנוביץ ידיים מספר פעמים בין שני הצבאות. עם שוך הקרבות, שבו לצ'רנוביץ יהודים שנמלטו ממנה במהלכם. איתם הגיעו יהודים שנמלטו מ[[פרעות פטליורה]] - כינוי לפוגרומים שאירעו ב[[אוקראינה]] במהלך המלחמה - וכך גדלה האוכלוסייה היהודית בעיר במידה ניכרת.
 
===תחת השלטון הרומני===
|28.2%
|-
|1880{{הערה|שם=לביא 488}}{{הערה|שם=שערי 127}}{{הערה|שם=גולדהמר 173|[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 173}}{{הערה|שם=שערי 140|[[#שערי|שערי]], עמ' 140}}
|14,449
|31.69%
|-
|1890{{הערה|שם=לביא 488}}{{הערה|שם=גולדהמר 173}}{{הערה|שם=שערי 140}}{{הערה|{{ג'ואיש ג'ן|1037073}}}}
|17,359
|32.04%
|-
|1900{{הערה|שם=לביא 488}}{{הערה|שם=גולדהמר 173}}{{הערה|שם=שערי 140}}{{הערה|שם=גולדהמר 199|[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 199}}
|21,587
|31.92%
|-
|1910{{הערה|שם=לביא 488}}{{הערה|שם=שערי 126}}{{הערה|שם=שערי 140}}{{הערה|שם=גולדהמר 173}}{{הערה|שם=גולדהמר 199}}
|28,613
|32.10%
ב-[[1854]], עקב לחץ של תנועת ההשכלה וסלידתו מהתחזקותה של תנועת ההשכלה בעיר, סיים הורוביץ את תפקידו כרבה הראשי של העיר. יהודים רבים ביקשו להחליף את הורוביץ, כדי שתפקיד הרב של בוקובינה יהיה בידי אדם מתון יותר.{{הערה|[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 152}} לאחר התפטרותו עבר הורוביץ לכהן כ[[אב בית דין|אב בית הדין]] המקומי, תפקיד שבו כיהן עד [[1870]].{{הערה|שם=גולדהמר 149–150}} [[אליעזר אליהו איגל]], מרצה ל[[שפות שמיות]] מ[[אוניברסיטת לבוב]], החליף את הורוביץ בתפקיד הרב הראשי.{{הערה|שם=שערי 137|[[#שערי|שערי]], עמ' 137}}
 
בצ'רנוביץ שרר מאבק בין התומכים ב[[יהדות רפורמית|יהדות הרפורמית]], אשר כונו "ההולכים קדימה", לבין התומכים ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]] המסורתית, אשר כונו "העומדים".{{הערה|{{המגיד||עסטרייך|18640309|6}}}} הפילוג נבע, בין היתר, ממגמות החילון בצ'רנוביץ. ב-[[1872]], עקב אי שביעות רצונם של ה[[יהדות חרדית|חרדים]] האורתודוקסיים מניהול הקהילה על ידי שכבת המשכלים, התפלגה הקהילה היהודית בצ'רנוביץ לשתיים: קהילה ליברלית-מודרנית בראשות הרב איגל, וקהילה אורתודוקסית בראשות הרב [[בנימין אריה וייס]]. האורתודוקסים המשיכו להתפלל בבית הכנסת הגדול של העיר, ואילו הרפורמים עברו להתפלל ב[[בית הכנסת הכוראלי של צ'רנוביץ|בית הכנסת הכוראלי]], בית כנסת חדש שנבנה עבורם.{{הערה|שם=לביא 491}}{{הערה|שם=גולדהמר 158}}{{הערה|{{אנו – מוזיאון העם היהודי|162405|קהילת יהודי צ'רנוביץ}}{{ש}}[[#שערי|שערי]], עמ' 138}} ב-[[1875]] אוחדו שתי הקהילות מחדש, והושג הסדר, שבמסגרתו יישאר איגל הרב הראשי של העיר, ווייס יהיה אב בית הדין בצ'רנוביץ.{{הערה|שם=היסטוריה}} לאחר מותו של איגל שימשו בתפקיד הרב הראשי של צ'רנוביץ [[יוסף רוזנפלד]] (בשנים [[1893]]–1922) ו[[אברהם יעקב מרק]] (בשנים 1924–1941).{{הערה|[[#יעבץ|יעבץ]], עמ' 54}} כאבות בית הדין לאחר וייס שימשו [[בן-ציון כ"ץ (רב)|בן-ציון כ"ץ]] (בשנים 1934–1922) ו[[משולם ראטה]] (החל מ-1936).{{הערה|[https://www.jewishgen.org/yizkor/bukowinabook/buk2_028.html On the history of the Jews in Czernowitz (cont'd)], באתר [[Jewish Gen]] {{אנגלית}}{{ש}}[[#גולדהמר|גולדהמר]], עמ' 161-159}}
 
===בתי כנסת===
בצ'רנוביץ פעל גם [[בית חולים]] יהודי. ב-[[1791]] נקנה בית החולים על ידי חברי הקהילה, לאחר שהיה עד אז בבעלות פרטית.{{הערה|שם=לביא 491}}{{הערה|[https://cja.huji.ac.il/browser.php?mode=alone&id=158340 Chernovtsy], באתר "[[המרכז לאמנות יהודית]]" {{אנגלית}}}} ב-1857 עבר בית החולים, ששכן עד אז בקצה העיר, למבנה גדול יותר במרכזה.{{הערה|שם=גולדהמר 154}} ב-[[1888]] היו בבית החולים 44 מיטות. בתקופת השלטון הרומני, עקב מדיניות הרומניזציה, הועדפו רופאים רומנים על פני מקביליהם היהודים בבתי חולים ממלכתיים. גם החולים היהודים נתקלו בקשיים להתאשפז בבתי חולים אלה.{{הערה|[[#פשל|פשל]], עמ' 81}} לפיכך פעלה הקהילה להרחבת בית החולים וניסתה להשיג כסף מ[[תרומה|תרומות]] מיהודים מקומיים ומיהודים שגרים מחוץ לצ'רנוביץ, וכן מהארגונים [[בני ברית]] ו[[ג'וינט]]. הודות לתרומות התאפשר להקים בבית החולים אגף חדש שבו היו כארבעים מיטות ו[[חדר ניתוח]]. ב-1934 נחנך אגף נוסף בן כחמישים מיטות ובו מחלקת [[צילום רנטגן|רנטגן]], וב-1937 נוסדה בבית החולים מחלקת ילדים.{{הערה|שם=לביא 498|[[#לביא|לביא]], עמ' 498}} במהלך מלחמת העולם השנייה שימש בית החולים לשיכון פליטים, בעיקר מפולין. בית החולים נסגר ב-1940, בהוראת השלטונות הסוביטיים.{{הערה|[[#שערי|שערי]], עמ' 124}}
 
במהלך השלטון האוסטרו-הונגרי בצ'רנוביץ הותר לכל אחת מהקבוצות האתניות בעיר לייסד בית-עם משלה, שישמש נקודת מפגש חברתית. עם הקבוצות האתניות שבנו בתי-עם בצ'רנוביץ נמנו הגרמנים, הפולנים, האוקראינים, הרומנים והיהודים. בית העם היהודי בצ'רנוביץ נחנך ב-1908.{{הערה|שם=שערי 140}} ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, שוכנו בבניין פליטים שברחו מפולין. במלחמת העולם השנייה שימש הבניין כתחנת שילוח של היהודים למחנות בטרנסניסטריה.{{הערה|שם=טמקא|{{ynet|איתמר אייכנר|אחרי הנאצים והקומוניסטים: "הבית היהודי" בן ה-114 חוזר לקהילה היהודית|judaism/article/bjtz95tto|12 ביולי 2021}}}} במהלך תקופת השלטון הסובייטי בעיר, הסבו השלטונות את ייעודו של הבניין למקום מפגש חברתי של עובדי תעשיית ה[[טקסטיל]]. ב-[[1990]] החזירו הרשויות מספר חדרים בקומה התחתונה של הבניין לידיים יהודיות. ב-[[2008]] הוקם בחדרים אלו [[מוזיאון]], [[המוזיאון להיסטוריה ולתרבות של יהודי בוקובינה]].{{הערה|[https://www.bukowina-portal.de/de/ct/229-Jüdisches-Haus Jüdisches Haus], באתר "Digitale Topographie der multikulturellen Bukowina" {{גרמנית}}{{ש}}[https://uma.lvivcenter.org/en/photos/2472 Former Jewish National House], באתר "Urban Media Archive" {{אנגלית}}}} ב-[[2021]] הודיעו הרשויות האוקראיניות על החזרת הבניין בשלמותו לרשות הקהילה היהודית. הקהילה מתכננת להעביר לבניין את בית הספר היהודי ואת משרדיה.{{הערה|שם=טמקא}}
 
===הפוליטיקה הפנימית===
לכל אחד מארבעת הלאומים שחיו בצ'רנוביץ, ל[[רומנים]], ל[[אוקראינים]], ל[[גרמנים]] ול[[יהודים]], הייתה [[קבוצת כדורגל]] משלו. הקבוצה היהודית נקראה בשם "[[מכבי צ'רנוביץ]]". קבוצה זו זכתה פעמיים באליפות בוקובינה ב[[כדורגל]], בשנים [[1924]] ו-[[1931]]. נוסף עליה, פעלו בעיר עוד שתי קבוצות, קטנות יותר: קבוצת אימון בשם "בורוכוב צ'רנוביץ", והשנייה "[[הכח צ'רנוביץ]]", שהתאחדה מאוחר יותר עם מכבי. אגודת הספורט "מכבי" אימנה מתחרים בענפי ספורט נוספים, כגון [[אתלטיקה]], [[כדוריד]], [[שחייה]] ו[[טניס]]. פרנץ קליין, ספורטאי חבר אגודת "מכבי", אף השתתף ב-[[1935]] בתחרויות הריצה ב[[המכביה השנייה|מכביה השנייה]].{{הערה|[https://www.bukowina-portal.de/de/ct/231-Makkabi Makkabi], באתר "Digitale Topographie der multikulturellen Bukowina" {{גרמנית}}{{ש}}[[#פשל|פשל]], עמ' 90}}
 
בצ'רנוביץ הייתה פעילות ציונית ענפה. בקונגרס הציוני הראשון השתתפו מטעם צ'רנוביץ שלושה נציגים, עליהם נמנה [[מאיר אבנר]].{{הערה|ירום אלמיכאס, [https://mhebron.org/wp-content/uploads/2019/08/d799d795d7a8d79d.pdf חברוניה – אגודית סטודנטים ציונית בצ'רנוביץ, בוקובינה]}} ב-1918 נוסד בצ'רנוביץ סניף של [[תנועת נוער|תנועת הנוער]] הציונית "[[השומר הצעיר]]". בין חברי התנועה נמנה [[יצחק בן-אהרן]], [[משרד התחבורה והבטיחות בדרכים|שר התחבורה]] הישראלי לעתיד. ב-1926 עלה גרעין בן 11 חברים לארץ ישראל. ב-[[1927]] אף נוסד בצ'רנוביץ סניף של התנועה ה[[ציונות רוויזיוניסטית|רוויזיוניסטית]] [[בית"ר]]. נוסף על תנועות אלה, פעלו בעיר גם תנועות הנוער "[[ברית החשמונאים]]", "[[גורדוניה]]", "[[הנוער הציוני]]" ו"[[דרור (תנועה)|דרור]]".{{הערה|[https://www.amirorg.co.il/יהודי-צרנוביץ-לפני-הגירוש-לטרנסניסטר/ יהודי צ’רנוביץ לפני הגירוש לטרנסניסטריה], באתר "א.מ.י.ר - ארגון מאוחד של יוצאי רומניה בישראל"{{ש}}[[#פשל|פשל]], עמ' 97-94{{ש}}[[#לביא|לביא]], עמ' 502-501}} בצ'רנוביץ פעלו מספר [[אגודת סטודנטים|אגודות סטודנטים]] ציונות - לדוגמה, "חשמוניה" שנוסדה על ידי מאיר אבנר ב-[[1891]]. גם הרווזיוניסטים הקימו אגודת סטודנטים ציונית משלהם, בשם "חברוניה". עם האגודות הנוספות שפעלו בעיר נמנות "הצפירה", "אמונה" ו"יידישע קולטור".{{הערה|[[#שערי|שערי]], עמ' 142}}
 
===עיתונות===