'''קהילת יהודי קלוצ'ה''' היא קהילה יהודית שהתקיימה בעיירה '''[[קלוצ'ה|קלוצ'ה (Kalocsa)]]''' היא עיירה במחוז פאשט-פיליש-שולט קישקון., 25 ק"מ מהעיר באיא (Baja). אוכלוסייהאוכלוסיית העיירה מנתה בשנת (1941): 12,431 איש.
== עד מלחמת העולם השנייה ==
השטח כולו היה בבעלותה של הכנסייה הקאתולית, וזו לא הייתה מעוניינת ביהודים או בבני דתות אחרות. רישיונות כניסה לסוחרים יהודים ניתנו רק בימי השוק. היהודים הראשונים התיישבו במקום בסוף המאה ה-18, אולם מספרם נשאר מצומצם. רק אחר שדוכאה המהפכה ההונגרית, ב-1849, החל לגדול היישוב היהודי בק'. ובסוף המאה ה-19 נפקדו במקום קרוב ל-1000 יהודים. לאחר מכן, החל מספרם יורד בהדרגה, וערב השואה ישבו בקבקלוצ'ה כשליש מן היהודים שהיו בה כמה עשרות שנים קודם לכן. רוב יהודי קקלוצ'ה התפרנסו ממסחר. ב-1929 נמנו ביניהם: 82 סוחרים, 4 סיטונאים, 2 מורים, ויותר מעשרה פקידים. שני הבנקים החשובים בק'בעיירה נוסדו בידי יהודים ופקידיהם היו אף הם ברובם יהודים.
הקהילה נתארגנה ב-1853, וב-1855 נוסדה החברה קדישא. מוסדות סעד אחרים במקום היו אגודות נשים (נוסדה ב-1890), חברת נעורים (1900) וחברה לעזרת עניים. בשירות הקהילה היה גם רב, החל מ-1852. עם פילוג הקהילות בהונגריה ב-1869, הגדירה קקהילת קלוצ'ה עצמה כניאלוגית. ב-1872 פרשה קבוצת חרדים וייסדה קהילה אותודוכסית, אשר לא החזיקה מעמד אלא שנים מספר. בית הכנסת נבנה ב-1861, וסיומו הכספי של הארכיהגמון של קקלוצ'ה. בית הספר הוקם ב-1842 וב-1853 היו בו 4 כיתות. שנתיים לאחר מכן עבר המוסד לבניין חדש, כשמספר תלמידיו 120, ומספר מוריו 4. עם הירידה במספר היהודים בק', בראשית העשור השלישי של המאה ה-20, נתדלדל המוסד מתלמידיו, עד כי לא נותרו בו אלא בודדים, ואך בקושי החזיק מעמד. במלה"ע האחת נפלו 24 מבני קהילת ק' בחזיתות השונות, אך משפחותיהם לא קיבלו מהשלטונות את העזרה שהגיעה להן לפי החוק.
ב[[מלחמת העולם הראשונה]] נפלו 24 מבני קהילת קלוצ'ה בחזיתות השונות, אך משפחותיהם לא קיבלו מהשלטונות את העזרה שהגיעה להן לפי החוק.
עם התפתחותם הכלכלית והמקצועית של רוב יהודי ק', וצמצום מספר הנוצרים שעבדו כפקידים ממשלתיים ועירוניים, התפתחו רגשות איבה כלפי "היהודים המצליחים". רגשות אלו הגיעו לשיאם בעת "הטרור הלבן", סמוך לאחר מלה"ע האחת. בעת ההפרעות שהתחוללו בק' נרצחו 5 יהודים, ובתוכם ילדה בן 4. הפקידות העוינת נטלפה ליהודים בכל מיני תאונות שווא. יהודים רבים נאסרו בלא עוול בכפם, בריונים רגמו באבנים את ביהכ"נ וסתם בתי יהודים. גם כאשר שככו הרוחות במדינה הוסיפה ההסתה האנטי-יהודית לפעול בק', לוחות המודעות מלאו סיסמאות אנטישמיות, וכן דפי העיתון המקומי, ומעל הבמות הציבוריות השונות נשמעו נאומי שטנה והסתה. ▼
▲עם התפתחותם הכלכלית והמקצועית של רוב יהודי קקלוצ' ה, וצמצום מספר הנוצרים שעבדו כפקידים ממשלתיים ועירוניים, התפתחו רגשות איבה כלפי "היהודים המצליחים". רגשות אלו הגיעו לשיאם בעת "הטרור הלבן", סמוך לאחר מלה"ע האחת. בעת ההפרעות שהתחוללו בקבקלוצ' ה נרצחו 5 יהודים, ובתוכם ילדה בן 4. הפקידות העוינת נטלפהנטפלה ליהודים בכל מיני תאונות שווא. יהודים רבים נאסרו בלא עוול בכפם, בריונים רגמו באבנים את ביהכ"נבית וסתםהכנסת בתיובתי יהודים. גם כאשר שככו הרוחות במדינה הוסיפה ההסתה האנטי-יהודית לפעול בקבקלוצ' ה, לוחות המודעות מלאו סיסמאות אנטישמיות, וכן דפי העיתון המקומי, ומעל הבמות הציבוריות השונות נשמעו נאומי שטנה והסתה.
=== בזמן מלחמת העולם הראשונה ===
== השואה ==
ב-1942 גויסו הצעירים היהודים לעבודות כפייה, ונשלחו לחזיתות בהן נספו רובם. במארס 1944 הגיע צבא גרמני לקלקלוצ'ה. האוכלוסייה הנוצרית שיתפה פעולה עם הגרמנים, ולגסטאפו הגיעו מאות הלשנות על יהודים, שבעקבותיהן נעצרו רבים. עניים ועשירים הוצאו מבתיהם. ונשלחו למקום לא נודע, ומאז נעלמו עקבותיהם. מאוחר יותר נודע כי שולחו לאושוויץ. הגדילו לעשות בריוני [[מפלגת צלב החץ]], שהשליטו בקרב יהודי המקום אוירה של טרור. בסוף מאי הוקם הגטו בקלוצ'ה, שהצטמצם לשני רחובות בלבד, ובו רוכזו כל יהודי המקום. בתחנת פלפלפלאפל עזובה בקבקלוצ'ה רוכזו יהודי יישובים אחרים בנפות בק'הסביבה.
בגטו הותר לשני רופאים לטפל בחולים בתרופות שהביאו עימהם. מועצת היהודים, שהורכבה מנציגי הנפות, דאגה למזון ולחלוקתו בין המשפחות. הז'אנדארמים שהוצבו בגטו הצטיינו באכזריותם, והתושבים עמדו מנגד וליוו בתשועות את הובלתם של היהודים לתחנת הרכבת, ב-17 ביולי בדרכם לאושוויץ.
== אחר המלחמה ==
חזרו כמה עשרות מעובדי הכפייה, שהצליחו לברוח ממחנותיהם בטרם נמסרו לאנשי ס"ס. החוזרים שיפצו את ביהכ"נבית הכנסת וניקו את בית העלמין, ובעזרת כספי ה"ג'וינט" ארגנו חיי קהילה צנועים. גם פעילות ציונית נתארגנה. ב-1948 הוקם גל עד לזכר הקדושים, שחולל כעבור כמה חודשים בידי אלמונים. למרות האווירה האנטישמית, גדל מספר נישואי התעורבת במקום. יהודים אחדים היגרו לארצות הברית או עלו לישראל.
== לקריאה נוספת ==
ספרים או חיבורים משמעותיים להכרת תולדות הקהילה
* פנקס הקהילות הונגריה
== הערות שוליים ==
|