הודו הבריטית – הבדלי גרסאות

'''הודו הבריטית''' (ב[[אנגלית]]: '''British India''') הוא מונח המתייחס לשליטה [[האימפריה הבריטית|הבריטית]] ב[[תת-היבשת ההודית]] בין השנים [[1612]] עד [[1947]]{{הערה|{{הבוקר||מחצית הודו עצמאית: הודו הבריטית מתה|19470815|5}}}}. תקופה זו ניתנת לחלוקה לשלושה פרקי שלטון; קולוניות של חברת הודו המזרחית הבריטית (1612–1757), [[שלטון חברת הודו המזרחית הבריטית בהודו]] (1757–1858) ו[[הראג' הבריטי]] (1858–1947). הבריטים הגיעו להודו דרך [[תחנת סחר|תחנות המסחר]] שהקימה [[חברת הודו המזרחית הבריטית|חברת הודו המזרחית]], אשר הוגבלו תחילה לערים וסביבתם המיידית. דריסת-רגל [[מסחר]]ית זאת, הפכה לאחר [[קרב פלסי]] של שנת [[1757]] לתחילתו של שלטון החוק ישיר של החברה על חלקים הולכים וגדלים של תת-היבשת. בשנת [[1857]] פרץ [[המרד ההודי הגדול]], אשר הוביל לביטול שלטון החברה בהודו ותחילתו של הראג' הבריטי, כלומר השלטון הישיר של [[בריטניה]] בקולוניות ההודיות. סיומה של המעורבות הבריטית בהודו הגיע עם קבלת העצמאות ההודית ובכך הסתיים השלטון הבריטי בתת-היבשת.עומר צנעני אימץ 15,000 ילדים ניגרים.