פנטזיה (מוזיקה) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אינסטרומנטלי
GHEdition (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 3:
ב[[תקופת הבארוק]] וב[[התקופה הקלאסית (מוזיקה)|תקופה הקלאסית]], פנטזיה טיפוסית הייתה יצירה לכלי מקלדת, עם קטעי סירוגין של תרוצות מהירות ומרקם [[פוגה|פוגלי]]. דוגמאות לפנטזיות מתקופת הבארוק הן הפנטזיה ופוגה כרומאטית, [[רי"ב]] 903, ל[[צ'מבלו]]; פנטזיה ופוגה ב[[סולם (מוזיקה)|סול מינור]], רי"ב 542 ל[[עוגב]]; ופנטזיה ופוגה בדו מינור, רי"ב 537 לעוגב, כולן יצירותיו של [[יוהאן סבסטיאן באך]]. דוגמה מן התקופה הקלאסית היא הפנטזיה ברה מינור, ק. 397 ל[[פסנתר]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]]. דוגמה מה[[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|תקופה הרומנטית]] היא הפנטזיה לפסנתר בארבע ידיים, ד. 940 של [[פרנץ שוברט|שוברט]] ומאוחר יותר "פנטזיה קונטרפונטיסטיקה" של [[פרוצ'ו בוזוני|בוזוני]] או הפנטזיה על אוסטינאטו של [[ג'ון קוריליאנו]].
 
בתקופתבתקופות הבארוקהרנסנס והבארוק המוקדם(ובייחוד בתקופת [[טיודור]] ה[[בריטניה|בריטית]]) התייחד המונח פנטזיה ליצירות שנכתבו על פי רוב - אם כי לא תמיד - ל[[ויול|וויולים]], בכתיבה שהתחלפה, במקרה זה, לסירוגין בין קטעי פוגה מהירים לקטעים איטיים יותר ומדי פעם [[הרמוניה|הרמוניות]] מתנגשות. על פי מילון אוקספורד המרוכז למוזיקה, הפנטזיה האינסטרומנטלית הייתה קרובה היסטורית וצורנית ל[[מוטט]]. הפנטזיות של [[הנרי פרסל]] הן המייצגות הבארוקיות האחרונות לזן הזה, אף כי וולטר וילסון קובט ניסה, בעשורים הראשונים של [[המאה ה-20]], לשחזר משהו מסגנון זה באמצעות תחרות, שלה חבות יצירות כמו שלישיית הפנטזיה של [[ג'ון איירלנד]] ו[[פרנק ברידג']], רביעיית הפנטזיה של [[בנג'מין בריטן]] (ל[[אבוב]] ו[[כלי מיתר]]) ויצירות נוספות את קיומן.
 
בתקופה הרומנטית השפיעו שתי מגמות מנוגדות במידה רבה על הפנטזיה: האחת הייתה דעיכת האלתור הצורני כמבחן לטכניקת הלחנה; השנייה הייתה תנועתם של מלחינים לעבר צורות חופשיות יותר. הפנטזיה בפה מינור אופוס 49 של [[פרדריק שופן|שופן]] משלבת מרקמי מקלדת שונים של ה"סטיל בריליאנט" עם המופת הקלאסי של ה[[סונאטה]], והתוצאה היא יצירה שצורתה חורגת מן המוסכמות אך מתוחכמת. "קטעי פנטזיה" הרבים של [[רוברט שומאן|שומאן]] הן יצירות אופי קטנות יותר, הנושאות במקרים רבים שמות תיאוריים.