פנטזיה (מוזיקה) – הבדלי גרסאות

ב[[תקופת הבארוק]] וב[[התקופה הקלאסית (מוזיקה)|תקופה הקלאסית]], פנטזיה טיפוסית הייתה יצירה לכלי מקלדת, עם קטעי סירוגין של תרוצות מהירות ומרקם [[פוגה|פוגלי]]. דוגמאות לפנטזיות מתקופת הבארוק הן הפנטזיה ופוגה כרומאטית, [[רי"ב]] 903, ל[[צ'מבלו]]; פנטזיה ופוגה ב[[סולם (מוזיקה)|סול מינור]], רי"ב 542 ל[[עוגב]]; ופנטזיה ופוגה בדו מינור, רי"ב 537 לעוגב, כולן יצירותיו של [[יוהאן סבסטיאן באך]]. דוגמה מן התקופה הקלאסית היא הפנטזיה ברה מינור, ק. 397 ל[[פסנתר]] של [[וולפגנג אמדאוס מוצרט|מוצרט]]. דוגמה מה[[המוזיקה הקלאסית בתקופה הרומנטית|תקופה הרומנטית]] היא הפנטזיה לפסנתר בארבע ידיים, ד. 940 של [[פרנץ שוברט|שוברט]] ומאוחר יותר "פנטזיה קונטרפונטיסטיקה" של [[פרוצ'ו בוזוני|בוזוני]] או הפנטזיה על אוסטינאטו של [[ג'ון קוריליאנו]].

 

 

בתקופה הרומנטית השפיעו שתי מגמות מנוגדות במידה רבה על הפנטזיה: האחת הייתה דעיכת האלתור הצורני כמבחן לטכניקת הלחנה; השנייה הייתה תנועתם של מלחינים לעבר צורות חופשיות יותר. הפנטזיה בפה מינור אופוס 49 של [[פרדריק שופן|שופן]] משלבת מרקמי מקלדת שונים של ה"סטיל בריליאנט" עם המופת הקלאסי של ה[[סונאטה]], והתוצאה היא יצירה שצורתה חורגת מן המוסכמות אך מתוחכמת. "קטעי פנטזיה" הרבים של [[רוברט שומאן|שומאן]] הן יצירות אופי קטנות יותר, הנושאות במקרים רבים שמות תיאוריים.