מבצר הארבל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
תיקון תקלדה בתאריך הסקר, קישורים חיצוניים |
||
שורה 18:
[[הצלבנים]], [[הממלוכים]] וה[[טורקים]] השתמשו גם הם במצוקיו של הארבל לצורכיהם והקימו עליהם מבצר גדול בנקודה אסטרטגית ב[[דרך הים]]. אין הרבה ידיעות על הארבל בתקופות אלה.{{הערה|שם=גל י., גבאי מ.|גל י, גבאי מ. "מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול- כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כינורות", ירושלים, 2001, עמ' 80–83}}
את הביצורים שאנו רואים היום והמכונים "'''קלעת אבן מעני'''" מזהים עם השלטון [[האימפריה העות'מאנית|העות'מאני]] (
==ממצא ארכאולוגי==
מבחינת [[ממצא ארכאולוגי|הממצא הארכאולוגי]] הנתון באתר, ניתן לראות [[מבצר]] חצוב בראשו של ההר, המבצר מוקף [[חומה|חומות]]. על פני השטח ניתן לראות מערות וטורי [[מדרגות]]. על המדרונות חצובות מערות מגורים, מתקנים חצובים, [[מקווה טהרה|מקוואות]] ו[[בור מים|בורות מים]] [[טיח|מטויחים]]. אל הבורות הובילו מים באמצעות מתקני הטיה.{{הערה|שם=רשות העתיקות}}
ב-
במאמר שפורסם ב[[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 61, בשנת 1991, נכתב כי התגלה ממצא [[נומיסמטיקה|נומיסמטי]] ונותח זמנם של הטיח ושל שרידי בנייה קדומה בחזית המערות. ממצא זה אינו מאשר שימוש במערות בתקופה הלניסטית חשמונאית מוקדמת. במורד שלרגלי המערות נתגלתה פזורה [[חרס|קרמיקה]] מן [[התקופה הרומית]] המוקדמת בקבוצת המערות המערבית בהר ארבל נתגלו ממצאים המתוארכים ל{{ה|תקופה הביזנטית}}. בחינה ראשונית של הקרמיקה מלמדת כי היישוב במערות אלה לא המשיך אחרי תקופה זו.{{הערה|שם=יגאל טפר, שחר י.| טפר י., שחר י., "ארבל
==לקריאה נוספת==
* א' איזדרכת, "הארבל - מצוק מורדים ובקעת חולמים", '''[[בשביל הארץ]]''', עמ' 25
*
* י' גל, מ' גבאי, '''מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול- כרך 4: הגליל התחתון וחופו ובקעת כינורות''', ירושלים, 2001, עמ' 80–83
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Arbel Fortress}}
* יגאל טפר ויובל שחר, "[https://www.ybz.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/Article_61.11.pdf ארבל הגלילית]", [[קתדרה (כתב עת)|קתדרה]] 61, 1991, עמ' 24–53
* [[ינון שבטיאל]], "[https://4a40c8dd-8190-40b8-8756-2d2f82025693.filesusr.com/ugd/2121fb_0f5f9a1bf3524fffb25a0d333569bdc9.pdf ייחודם של מקלטי המצוקים בהר ארבל־נתאי, בנחל עמוד ובסלע עכברה בתקופת הבית השני ובמרד החורבן]", '''ארץ ישראל: מחקרים בידיעת הארץ ועתיקותיה''', כרך שלושים ואחד ("ספר נצר"), 2015, עמ' 408–420
==הערות שוליים==
|