רחל – הבדלי גרסאות

לאחר עשרים שנות שהות ב[[חרן]], מחליט יעקב לשוב ל[[ארץ כנען]]. המשפחה יוצאת בהיחבא, באישון לילה, כדי להימנע ממפגש עם לבן, אולם רחל החליטה לגנוב את ה[[תרפים]] (על פי אחד הפירושים – [[פסל (יצירה)|פסל]] ששימש ל[[ניבוי העתיד]]; על פי פירוש אחר, פסלים המ[[סמל]]ים את אבות המשפחה) של לבן אביה. המדרש מתמודד גם עם סיפור גנבת התרפים, שממנו יכול להשתמע שרחל השתמשה בהם, ודבר זה לא מתיישב עם בנייתה של רחל כדמות חיובית. הפירוש המקובל הוא שבזמן ההוא עוד לא היו אמצעים מפורשים בהם ניתן לעבוד את האל, והיא אלתרה על פי מה שהיא מכירה. ייתכן שהסיבה נעוצה בכך שב[[חוק|דין]] ה[[חורים|חורי]] העתיק, העברת התרפים מהחם לחתנו, משמעותה הייתה גם העברת זכויות מסוימות (על פי חוזה שנמצא בעיר העתיקה [[נוזי]] ובו כתוב: "שני הבנים, המאומץ והטבעי - יחלקו את הירושה בשווה, אבל את האלים של הבית יקח הבן הטבעי, ובזה יובן שהבן הטבעי הוא אדון הבית והרכוש").{{הערה|[[יואל בן נון]], [https://www.929.org.il/tag/130/post/931 שאלה של רכוש], אתר לימוד התנ"ך 929}}.

רחל נפטרה ב-[[י"א בחשוון]] לפי ה[[ילקוט שמעוני]],{{הערה|יעל לוין, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/mabua/40/bedamaih-2.htm בדמיך חיי - על לידת בנימין ומות רחל] באתר דעת}}, וכך גם לפי [[ספר היובלים]]{{הערה|[http://www.daat.ac.il/daat/hasfarim/hayovlim/32.htm פרק לב פסוק לט], וראו [https://upload.wikimedia.org/wikisource/he/a/ac/Apocrypha_Kahana_A1.pdf במהדורת כהנא (עמוד רפ"ו)] - שהתאריך הנכון הוא י"א בחשוון}}, לפי ה[[פסיקתא]] רבתי נפטרה רחל בין [[פסח]] ל[[שבועות]].{{הערה|פסיקתא רבתי, ג', יא' עמוד ב'.}}.

:"הבית יפתח רק בערבי ראשי חדשים והלילה אשר לפגיהם, בכל ימי חדש אלול וביום י"א חשון, שלפי המסורה הוא יום פטירת רהל-רחל אמנו. בכל הימים האלה באים הנה יושבי ירושלים בהמון רב, אנשים ונשים, זקנים ונערים, ללמוד ולהתפלל במקום הזה."

בשנים 1948–1967 בעת שליהודים לא הייתה גישה ל[[קבר רחל]] קיים [[משרד הדתות]] טקסי עלייה לרגל של ילדים, ביום רחל, לחדר הנצחה של קבר רחל ב[[הר ציון]]. אחד המוטיבים ששולבו ביום רחל היה [[כיבוד הורים]].{{הערה|{{דבר||הושלמו התוכניות ל"יום רחל"|1952/11/03|00409}}{{ש}}{{הצופה||יום רחל אמנו|1955/10/24|00424}}{{ש}}{{חרות||י"א בחשוון - יום רחל אמנו|1959/11/10|00424}}}}.