ויקיפדיה

מרדכי ארנון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
הרחבה, הוספת מקורות
שורה 1:
{{מוזיקאי
| סיווג = זמר
| תאריך פטירה = [[3 בינואר]] [[2020]]{{הערה|שם=מרדכי|{{ישראל היום|רז ישראלי|הלך לעולמו הזמר והשחקן הרב מרדכי "פופיק" ארנון|721227|3 בינואר 2020}}}}
| מוקד פעילות = [[ישראל]]
| עיסוק = [[זמר]] ו[[שחקן]]
שורה 9 ⟵ 8:
 
==ביוגרפיה==
ארנון נולד וגדל ב[[נחלת יהודה (מושב)|נחלת יהודה]] כבנם האמצעי, מבין שלושה בנים, של ישראל וזילפה ארנון.{{הערה|שם=שבתאי|{{מעריב|שבתאי לביא|שלושה גידלתי|1979/09/06|02210}}}}{{הערה|[http://www.gen-mus.co.il/person/?id=8341 דף פופיק ארנון], אלבום משפחה, מוזיאון ראשון לציון}} הוא סיים את לימודיו ב[[בית הספר החקלאי כדורי]],{{הערה|{{מעריב|צבי לביא|המסורת והפחד בבי"ס כדורי|1959/01/02|00206}}}} שם זכה לכינוי "פופיק", בשל קומתו הנמוכה.{{הערה|שם=מרדכי}} ב-[[1959]] התגייס ל[[צה"ל]] ושירת ב[[להקת הנח"ל]].{{הערה|שם=מעריב1|{{מעריב||פופיק עושה קריירה|1963/09/10|00401}}}} הוא כיכב לראשונה בתוכניתה ה-16 של להקת הנח"ל, "טיפת הדבש", בשנת [[1962]].
 
===קריירת משחק===
ביום שחרורו מהצבא בסוף [[1962]] הוזמן להשתתף בסרט "[[אלדורדו]]" בבימויו של [[מנחם גולן]] על פי ספרו ומחזהו של [[יגאל מוסינזון]]{{הערה|שם=מעריב1|}}. הסרט יצא לאקרנים בספטמבר [[1963]] וזכה להצלחה רבה{{הערה|{{דבר|זאב רב-נוף|"אלדוראדו" גורף זהב|1963/09/08|00411}}{{ש}}{{קול העם||הצגת־הבכורה של הסרט"אלדורדו"|19630906|88}}}}. במקביל החל לשחק ב[[תיאטרון העונות]] של [[נסים אלוני]], במחזה "[[ארלקינו]]", עיבוד סצנריו של [[קומדיה דל ארטה]] מאת נסים אלוני, ובבימויו{{הערה|{{מעריב|נממן בן-עמי|תוסס, תוסס - וחמצמץ|19630924|58}}}}. ואחר כך במחזה "עסקי נישואין", נוסח עברי לארבע מהתלות מאת [[אנטון צ'כוב]] שעיבד אלוני. ההצגה הצליחה מעל המשוער, והציגה כ-160 פעמים{{הערה|{{מעריב|נחמן בן-עמי|אשה וארבעה גברים|19640614|39}}}}.
לאחר שחרורו בשנת [[1962]] שיחק ב[[תיאטרון חיפה]]. זכור במיוחד תפקידו כפוק ב"חלום ליל קיץ". כמו כן שיחק בסרטים רבים, כגון "[[אלדורדו]]" ([[1963]]),{{הערה|{{חרות||אלדוראדו|1963/03/24|00401}}}} "[[דליה והמלחים]]" ([[1964]]), "[[אולי תרדו שם]]" (1964),{{הערה|{{מעריב||איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם"|1963/09/03|00401}}}} "[[סאלח שבתי]]" ([[1964]]), "[[שני קוני למל (סרט)|שני קוני למל]]" ([[1966]]) ו"[[999... עליזה מזרחי]]" ([[1967]]). בראשית שנות ה-70 שיחק בסרטים "[[שבלול (סרט)|שבלול]]" ו"[[מציצים]]". בשנת [[1974]] שיחק בסרט הטלוויזיה "כנרת, כנרת"{{הערה|{{מעריב||כל העולם במת צילומים...|1974/08/06|02500}}}} ובסדרת הטלוויזיה "לול".
 
בסוף [[1963]] הוזמן להשתתף בשני סרטים: "[[אולי תרדו שם]]", [[סרט ילדים]] מבוסס על ספרו של [[פוצ'ו]] באותו השם{{הערה|{{מעריב||איש עין הוד בסרט "אולי תרדו שם"|1963/09/03|00401}}{{ש}}{{למרחב||"אולי תרדו משם" - סרט ישראלי חדש|19630904|47}}}}, ו"[[סאלח שבתי]]" בבימויו של [[אפרים קישון]], בתפקידמרדכי
במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים,{{הערה|{{מעריב||הילדים משחקים ילדים|1975/08/04|02503}}}} כמו "עלילות פופאי" שבו הוא שיחק את [[פופאי המלח]].{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|עזית היא כלב לעומת פופיי|1971/08/26|02100}}}}▼
בנו של סאלח{{הערה|{{למרחב||"סלאח שבאתי" - סרט ישראלי חדש|19631030|99}}}}.
 
בקיץ [[1964]] החל לשחק ב[[תיאטרון חיפה]], במחזה "[[חלום ליל קיץ]]" של [[שייקספיר]] בתפקיד פוק{{הערה|{{על המשמר|דב בר-ניר|ערבי בכורה - חסרון המאגיה - "חלום ליל קיץ" בחיפה|19640710|56}}{{ש}}{{למרחב||"חלום ליל קיץ"־ בתיאטרון החיפני|19640618|86}}}}, אחר כך חזר ל"תיאטרון העונות" ושיחק במחזה "אל תגעו בנוימן" מאת [[שבתי שביט]]{{הערה|{{דבר|בכורת השבוע|"אל תגעו בנוימן"|19641119|60}}}}. באותה שנה גם שיחק בסרט "[[דליה והמלחים]]".
===מוזיקה===
 
ב־1966 חבר ל[[חנן גולדבלט]] והשניים הקימו את [[שלישיית התאומים]], כאשר צירפו אליהם את [[אושיק לוי]] כשכיר. להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם [[נעמי שמר]], על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של [[גי ביאר]]. הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב [[יורם טהרלב]] והלחין [[יאיר רוזנבלום]], וגרסה עברית ל-"[[Hit the Road Jack]]", אותו תרגם [[דוד אבידן]] כ"הסתלקי רות". האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-[[1966]] והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת [[1969]].▼
בשנת [[1966]] שיחק בסרט "[[שני קוני למל (סרט)|שני קוני למל]]" המבוסס על תרגום ה[[מחזמר]] ה[[יידיש|יידי]] "[[שני קוני למל]]" של [[אברהם גולדפדן]], ב-[[1967]] שיחק בסרט "[[999... עליזה מזרחי]]"' סרט קומי-בלשי ישראלי בבימוי מנחם גולן{{הערה|{{על המשמר||סרטי השבוע|19670324|92}}}}. בראשית שנות ה-70 שיחק בסרטים "[[שבלול (סרט)|שבלול]]" ו"[[מציצים]]". בשנת [[1974]] שיחק בסרט הטלוויזיה "כנרת, כנרת"{{הערה|{{מעריב||כל העולם במת צילומים...|1974/08/06|02500}}}} ובסדרת הטלוויזיה "לול".
 
▲במקביל הופיע בתיאטרון ובהצגות ילדים,{{הערה|{{מעריב||הילדים משחקים ילדים|1975/08/04|02503}}}} כמו "עלילות פופאי" שבו הוא שיחק את [[פופאי המלח]].{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|עזית היא כלב לעומת פופיי|1971/08/26|02100}}}}
 
===קריירה מוזיקלית===
בסוף [[1965]] חבר ל[[חנן גולדבלט]] ו[[אושיק לוי]] והקימו את [[שלישיית התאומים]]{{הערה|{{קול העם||תאומים אורחי שלישיה|19651125|57}}}}. השלישייה העלתה תוכנית בסגנון הבידורי הקל, הכוללת מערכונים ופזמונים, בדומה לשלישיית [[הגשש החיוור]] שהוקמה שנה קודם. את תוכניתה הראשונה, "הערב יוצאים", ביים [[יוסי בנאי]]{{הערה|{{דבר|חוה נובק|תאומים תאומים|19651025|49}}}}.
 
▲ב־1966 חבר ל[[חנן גולדבלט]] והשניים הקימו את [[שלישיית התאומים]], כאשר צירפו אליהם את [[אושיק לוי]] כשכיר. להיטם הראשון היה "שלגיה" שכתבה להם [[נעמי שמר]], על בסיס לחן של שיר צרפתי בשם Les souliers של [[גי ביאר]]. הלהקה התפרסמה גם בשירים "אני אוהב אותך" שכתב [[יורם טהרלב]] והלחין [[יאיר רוזנבלום]], וגרסה עברית ל-"[[Hit the Road Jack]]", אותו תרגם [[דוד אבידן]] כ"הסתלקי רות". האלבום הראשון של השלישייה "הערב יוצאים" הופיע ב-[[1966]] והאלבום השני "רבותיי פצצה" יצא בשנת [[1969]].
 
להיט הסולו הגדול ביותר של ארנון היה "בלדה בין כוכבים", שכתב [[יעקב רוטבליט]] והלחין [[שלום חנוך]], ונכלל באלבומו היחיד, "כל אחד", שיצא ב-[[1970]].
שורה 25 ⟵ 33:
===חזרתו בתשובה===
בעקבות השבר של [[מלחמת יום הכיפורים]] והשהות בחזית, ובמקביל משבר אישי בשל גירושין החל בחיפוש עצמי. בשנת [[1975]] [[חזרה בתשובה|חזר בתשובה]]{{הערה|{{מעריב|יעקב העליון|שחקנים מחפשים אלוהים|1975/07/23|02503}}}} ולא שב להופיע. הוא עבר לירושלים ולמד ב[[ישיבת אור שמח]].{{הערה|{{מעריב||ראש הממשלה יצחק רבין (תמונה)|1976/11/02|00620}}}} בשנת [[1976]] החל להשתתף בהעברת חוגים לחזרה בתשובה עם הרב [[אברהם רביץ]] ו[[איקא ישראלי]].{{הערה|{{מעריב|לוי יצחק הירושלמי|בנות בישיבה|1976/09/24|09901}}}} ארנון נמנה עם גל החוזרים בתשובה בקרב [[ידוען|ידוענים]] מתחום ה[[בידור]] וה[[אמנות]] של [[שנות ה-70]], יחד עם [[אורי זוהר]], [[אלונה איינשטיין]], [[איקא ישראלי]] ו[[ניסים מנחם]] (מצמד [[הפרברים]]). הוא התחתן בשנית ועבר להתגורר בשכונת [[שערי חסד]] החרדית ב[[ירושלים]],{{הערה|{{מעריב|ערן יסעור|ר' מרדכי ארנון: "העתיד תלוי בצעירים"|1982/12/27|03600}}}} ניהל את מדרשת בית הלל, ועסק בעריכת סרטי [[תדמית]] במגזר ה[[חרדים|חרדי]]. על נטישת עולם הבידור סיפר בראיון, ששקל בעבר להעלות תוכנית בידור עם [[אורי זוהר]] שתלעג לעבודה זרה אבל הגיע למסקנה שהקהל החילוני לא יבין על מה הוא צוחק.{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|אלטרנטיבה|1980/07/18|03400}}}}
 
בשנת [[1993]], החל להגיש ב[[שידורי קשת]] ב[[ערוץ 2]] פינה בתוכנית לילדים, בו סיפר סיפורים תנכ"יים{{הערה|{{חדשות|רונית הורביץ|אבא, ממי זה האיש הזה עם הזקן?|19931005|151}}}}.
 
בשנת [[2004]] יצא אלבום הסולו היחיד שלו במהדורה מחודשת על גבי [[תקליטור]].
שורה 31 ⟵ 41:
 
===מותו===
ארנון נפטר ב-3 בינואר [[2020]] כתוצאה ממחלת ה[[סרטן (מחלה)|סרטן]]. בשנותיו האחרונות פרסם טור אישי שבועי במגזין ה[[חרדי]] '[[משפחה (שבועון)|משפחה]]' שבו הוא הטיף לתזונה נכונה ו[[אורח חיים בריא]]. בטוריו הוא הרבה למתוח ביקורת על הרפואה הקונבנציונלית וקרא לאמץ שיטות הלקוחות מה[[רפואה אלטרנטיבית|רפואה האלטרנטיבית]]. לצד זאת, ארנון נהג לבקר בטוריו את החברה הישראלית ואת המערכת הפוליטית.{{הערה|[https{{הארץ|איה חיות|אושיק לוי://www.israelhayom.co.il/article/721671 "צערהבת גדול"של :פופיק [[אושיקצלצלה לוי]]רק נפרדבבוקר מפופיק— ארנון]הוא [[ישראללא היום]],רצה רותישנראה קדוש,אותו 5במצבו"|1.8352482|4 בינואר 2020}}}}
 
==חיים אישיים==
ארנון נשא לאישה את נילי, ממנה נולדו לו שני ילדים. לאחר חזרתו בתשובה, נישא לתרצה, ממנה נולדו לו ארבעה ילדים. במותו היה סב ל-21 נכדים.{{הערה|שם=שבתאי}}
אחיו הבכור, מנחם ארנון, קיבל את [[צל"ש הרמטכ"ל]] ב-[[1961]], כאזרח חבר קיבוץ [[תל קציר]]. זאת במסגרת המאבק על עיבוד שדות בשטח המפורז ב[[רמת הגולן]], מול [[סוריה]], ביצע חריש בשדות, למרות האש היעילה שנפתחה לעברו.{{הערה|{{חדשות|חגי סגל|לא שכחנו|19910517|117}}{{ש}}{{הארץ|אורי דרומי|צל"ש לאזרח|1.1205204}}}}.
 
== פילמוגרפיה ==
{|
שורה 54 ⟵ 64:
{{פרופילי מוזיקאים}}
{{פרופילי קולנוענים}}
* {{יוטיוב|PWmF4WFNHho| בלדה בין כוכבים}}▼
* [http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=556384&forum_id=771 ראיון שלו ל"מקור ראשון"]
* {{ynet|רן בוקר|הזמר והשחקן מרדכי פופיק ארנון הלך לעולמו|5653634|3 בינואר 2020}}
* {{ישראל היום|[[יהודה שלזינגר]]|"פעם עסקתי בבידור אנשים משועממים, עכשיו מדובר בהצלחת חיים"|470015|20 באפריל 2017}}
* {{הארץ|איתמר זהר|פופיק ארנון: להיט אחד גדול ולא מעט שירים שכנראה נתפשו אישיים מדי|1.8352862|4 בינואר 2020}}
* מרדכי ארנון, [https://iyun.org.il/article/לברית-הבט/תשובה-מסע-אישי-אל-הכלל/?utm_source=website&utm_medium=article&utm_campaign=artwebsitechareditshuvakikar&utm_content=artwebsitechareditshuvakikar תשובה: מסע אישי אל הכלל], יט' אלול ה'תשע"ז, באתר צריך עיון
* {{בחדרי חרדים||דרכו האחרונה: בשערי חסד נפרדו מהרב מרדכי ארנון|1065098|4 בינואר 2020}}
▲* {{יוטיוב|PWmF4WFNHho| בלדה בין כוכבים}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_ארנון"