קנה סוכר – הבדלי גרסאות

עם הסוג קנה-סוכר נמנים כ-12 מינים, שרובם גדלים ב[[האזור הטרופי|אזור הטרופי]] של חצי-הכדור המזרחי. המין החשוב ביותר בסוג זה הוא קנה-הסוכר התרבותי. מצמח זה מפיקים כיום יותר ממחצית כמות ה[[סוכרוז|סוכר]] הנצרך בעולם כולו, והוא עולה אפוא בחשיבותו על [[סלק סוכר|סלק הסוכר]]. ארצות גידולו העיקריות הן [[הודו]] ו[[ברזיל]]. ובאתיופיה גידול קנה-הסוכר החל כבר בימי קדם, ולראשונה, הפיקו ממנו סוכר בהודו וב[[סין (אזור)|סין]]. רקקנה בסוףהסוכר הגיע ל[[המאההמזרח ה-5הקרוב|המאהמזרח החמישית לספירההקרוב]] הועבר גידולובמהלך [[מערב]]המאה ה,-7|המאה ל[[ממלכתהשביעית פרס|פרסלספירה]] ולארצותרק [[היםבעקבות התיכון]],כיבושי האסלאם ועם גילוי [[אמריקה]], הגיע גם לעולם החדש.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=זהר עמר|שם=חידושים אגרונומיים בראי פרשנות ספרי הקודש וההלכה בימי הביניים|כתב עת=בדד|כרך=חוב' 3|שנת הוצאה=תשנ"ו|עמ=91-89.}}</ref>

במלאת לצמחי קנה-הסוכר התרבותי שנתיים, אפשר לקצור את יבולם במשך שלוש שנים רצופות, ואז יש לחדש את המטע, אם על ידי זריעתו מחדש ואם על ידי שריפת הקנים. לאחר שנשרפו, מוציאים קני-השורש קנים חדשים. החלק התחתון של ה"קנה" הוא העשיר ביותר בסוכר.