פלייסמייקינג – הבדלי גרסאות

# איתור שותפים- שותפים הם גורם קריטי להצלחה בטווח הרחוק וליצירת התדמית של שינוי המרחב. שותפים יכולים לעזור בגיבוש הרעיונות בתחילת הדרך ולתת תמיכה לאורך התהליך. השותפים יכולים להיות מוסדות וארגונים מקומיים, מוזיאונים, בתי ספר ועוד.

# למידה מהתבוננות- ניתן ללמוד הרבה מהצלחות וכישלונות של אחרים. על ידי הסתכלות על השימוש שאנשים עושים או לא עושים במרחב הציבורי ומה הדברים שהם אוהבים ולא אוהבים בו, ניתן לשער מהם האלמנטים שיגרמו למרחב שאותו יוצרים להצליח. ההתבוננות גם מאפשרת לדעת איזה פעילויות נעדרות ממנו ואותן נרצה לשלב. כשהמרחב כבר בנוי המשך התצפית עליו תעזור לנו ללמוד איך לנהל ולפתח אותו.

# שתילת פרחים תחילה: קל, מהיר וזול- המורכבות של שינוי המרחב הציבורי כחלק מפרויקט קהילתי לא מאפשרת לעשות שינויים גדולים בן-רגע. לכן, כדאי להתחיל בשינויים ברי ביצוע, קלים, מהירים וזולים, אשר יש להם נראות והשפעה גם אם הם אינם חזות הכל ורק מתחילים להניע תהליך. למשל יצירת פינות ישיבה, שימוש באמנות רחוב והקמת גינות קהילתיות.

# טריאנגולציה- "תהליך שבו מאיץ חיצוני יוצר חיבור בין אנשים ומעודד שני זרים לדבר כאילו הכירו זה את זה"<ref>{{צ-ספר|מחבר=William H. Whyte|שם=The Social Life of Small Urban Spaces|מקום הוצאה=Washington, DC|מו"ל=The Conservation Foundation|שנת הוצאה=1980}}</ref>. במרחב הציבורי, הבחירה והסידור של אלמנטים שונים ביחס אחד לשני, יכול להניע תהליך טריאנגולציה. כך למשל, מיקום של ספסל ציבורי, פח אשפה ודוכן קפה ביחד יביא לשימוש מוגבר של אנשים ואף לאינטראקציה ביניהם, לעומת מקרה בו היו ממוקמים בנפרד במרחב.