סדאם חוסיין – הבדלי גרסאות

עריכה
(קישורים פנימיים, עריכה)
(עריכה)
== ילדותו ותחילת דרכו ==
{{להשלים|נושא=אישים|נושא2=מדינות אסיה}}
סדאם חוסיין נולד ב-[[28 באפריל]] [[1937]] בכפר אל-עוג'ה שליד העיר [[תיכרית]], בצפון עיראק. אמו ניסתה לשים קץ לחייה עוד בהיותו ברחמה, לאחר שאיבדה את בעלה ובנה הגדול. סדאםבילדותו, טולטל סדאם בין בית אמו, שנישאה מחדש לגבר שהרבה להתעלל בסדאם הצעירבו, לבין דודו חייראללהח'ייראללה טלפאח. חייראללהח'ייראללה המהפכן חינך את אחיינו על ברכי הלאומנות. כבר בילדותו העריץ סדאם את [[אדולף היטלר]], ובתקופת מאסרו חקר את דמותו של [[יוסיף סטלין]]{{דרושה הבהרה|מאסרו של מי? מה זה "חקר"}} והושפע משיטות ההרתעה שאימץ בתקופת שלטונו. בשנת [[1955]] נכשל בבחינות לאקדמיה הצבאית ושנה לאחר מכן, בשנת [[1956]], כבר הצטרף למפלגת הבעת' הסוציאליסטית העיראקית.
ב-[[1955]] נכשל בבחינות לאקדמיה הצבאית.
 
== במפלגת הבעת' ==
בין השנים 1963–1968 חיזק חוסיין את מעמדו בתוך מפלגת הבעת' בהיותו אחראי על מנגנוני הביטחון של המפלגה. לאחר הפיכת ה[[בעת']] השנייה בשנת 1968 בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות השבעים מונה סדאם לתפקיד סגן יו"ר [[מועצת הפיקוד המהפכנית של עיראק]], השני בחשיבותו רק לנשיא. אף על פי ששימש רק כסגן, השפעתו של סדאם על מדיניות החוץ והפנים בתקופת נשיאותו של בן דודו [[אחמד חסן אל-בכר|בכר]] הייתה ניכרת. החלטות הרות גורל כגון היחס ל[[כורדים]] והשתתפות עיראק ב[[מלחמת יום כיפור]], הוכתבו על ידי סדאם. סדאם גם התנהל כראש המדינה הרשמי לעיתים קרובות, הוא היה המדינאי העיראקי שביקר ב[[ברית המועצות]] כדי להדק את היחסים עימה, והוא היה החותם מטעם עיראק על [[הסכם אלג'יר]] עם [[איראן]] במרץ [[1975]]. בתפקיד זה בנה לעצמו סדאם מוניטין של פוליטיקאי פרוגרסיבי ואפקטיבי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cnn.com/2006/WORLD/meast/12/29/hussein.obit/index.html|כותרת=Hussein was symbol of autocracy, cruelty in Iraq - CNN.com|תאריך_וידוא=2019-04-04|אתר=www.cnn.com}}}}
ב-[[1956]] הצטרף למפלגת הבעת' הסוציאליסטית.
 
בין השנים 1963–1968 חיזק חוסיין את מעמדו בתוך מפלגת הבעת' בהיותו אחראי על מנגנוני הביטחון של המפלגה. לאחר הפיכת ה[[בעת']] השנייה בסוף שנות ה-60 ובתחילת שנות השבעים מונה סדאם לתפקיד סגן יו"ר [[מועצת הפיקוד המהפכנית של עיראק]], השני בחשיבותו רק לנשיא. אף על פי ששימש רק כסגן, השפעתו של סדאם על מדיניות החוץ והפנים בתקופת נשיאותו של בן דודו [[אחמד חסן אל-בכר|בכר]] הייתה ניכרת. החלטות הרות גורל כגון היחס ל[[כורדים]] והשתתפות עיראק ב[[מלחמת יום כיפור]], הוכתבו על ידי סדאם. סדאם גם התנהל כראש המדינה הרשמי לעיתים קרובות, הוא היה המדינאי העיראקי שביקר ב[[ברית המועצות]] כדי להדק את היחסים עימה, והוא היה החותם מטעם עיראק על [[הסכם אלג'יר]] עם [[איראן]] במרץ [[1975]]. בתפקיד זה בנה לעצמו סדאם מוניטין של פוליטיקאי פרוגרסיבי ואפקטיבי.{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.cnn.com/2006/WORLD/meast/12/29/hussein.obit/index.html|כותרת=Hussein was symbol of autocracy, cruelty in Iraq - CNN.com|תאריך_וידוא=2019-04-04|אתר=www.cnn.com}}}}
 
לאחר עליית הבעת'ים לשלטון ב-[[1968]] התמקד סדאם בהשגת יציבות באומה העיראקית שסבלה קשות מקרעים עמוקים בין קבוצות שונות. הקרעים נוצרו על רקע קבוצות אתנית, דתיות כלכליות וחבתיות שונות זו מזו הקיימות במדינה כגון: [[אסלאם סוני|סונים]] לעומת [[אסלאם שיעי|שיעים]], ערבים לעומת [[כורדים]], אוכלוסיית השבטים מול העירוניים, נוודים לעומת איכרים ועוד. המאמץ לקיים שלטון יציב בעיראק היה הגורם המכרזי שדחף את סדאם לפעול לדיכוי מסיבי של הקבוצות הרבות במדינה. וליצירת מנגנון ביטחון חזק למנוע הפיכות במדינה.