מהדיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏תולדותיה: הגהת-מה
תוספת הפרק "יהודי מהדיה", הסרת קישורים עודפים
שורה 20:
'''השער המבוצר''', "סקיפֿה כַּחלָה" (السقيفة الكحلة) או "בּאבּ זֻוֵילָה", שנבנה כחלק מחומות העיר בשנים 916–[[920]] ושופץ ב[[המאה ה-16|מאה ה-16]], עדיין משמש כאחת הכניסות ל[[קסבה]]. סמוך אליו שוכן '''המוזיאון לארכאולוגיה ולאמנות''' {{אנ|Mahdia Museum}} שנחנך ב-[[1997]]. מוצגים בו עתיקות וחפצי אמנות מהמחוז כולו, ובין היתר ממצאים מ[[הספינה הטרופה של מהדיה]] {{אנ|Mahdia shipwreck}} שהתגלתה ב-[[1907]] בים בקרבת העיר. הספינה, שמטענהּ כלל יצירות אמנות יווניות, תוארכה ל[[המאה ה-1 לפנה"ס|מאה ה-1 לפנה"ס]].{{הערה|רוב שרידיה אצורים ב[[מוזיאון בארדו (תוניס)|מוזיאון בארדו]] בתוניס}}
 
==היהודים במהדיה==
 
הקהילה היהודית במהדיה התעצמה עם ייסוד העיר כמרכז השלטון הפאטמי באיפריקיה בתחילת [[המאה ה-10]]. במאה זו, בתקופת הגאונים, מופיעים שו"ת של יהודי מהדיה. במרוצת המאה נוספו ליהודי העיר גם גולים מקהילות דרום איטליה, ובכללם שבויים. אחד השבויים שהועברו למהדיה היה רבי [[פלטיאל הנגיד]], שנעשה למקורבו של ה[[ח'ליף]] ה[[פאטמים|פאטמי]] [[אבו תמים מעד אל-מועיז]]. אחרי ביסוסהּ בימי הפאטמים כאחד הנמלים המרכזיים של איפריקיה, מילאה מהדיה תפקיד דומה לזה אלכסנדריה של מצרים.{{הערה| [[חיים זאב הירשברג|ח"ז הירשברג]], "מקומה של אפריקה הצפונית בימי הגאונים", '''חורב''' י"ג, תשי"ט, עמ' 85}} ב[[גניזת קהיר]] נמצאו מסמכים המעידים על תנועה מסחרית ערה, יבשתית וימית, בן יהודי מהדיה לערים אחרות בתוניסיה ולארצות השכנות לחוף [[הים התיכון]]. במאה ה-11, לאחר חורבנה של [[קירואן]], עבר מרכז הכובד של החיים המדיניים, הכלכליים והרוחניים לעיר מהדיה. שליטי [[השושלת הזירית]] (زيريون) {{אנ|Zirid dynasty}}, שמשלו ב[[איפריקיה]] ומהדיה בכללהּ בין המאות ה-[[המאה ה-10|10]]וה-[[המאה ה-12|12]], מינו נציג לקהילה היהודית שכונה "הנגיד", והוא ייצג את יהודי מהדיה ואת יהודי קירואן גם יחד. במאה ה-12, עם עלייתם של [[המוואחידון]], כלתה הרעה גם {{ללא החלפה|אל}} יהודי במהדיה. וכך מקונן רבי [[אברהם אבן דאוד]] ב"ספר הקבלה" שלו על הפרעות שגזר [[עבדאללה אבן תומארת]]: {{ציטוטון|מפני חרב אבן {{ללא החלפה|תמורת}} – – – שגזר להוציא את ישראל מן הכלל, ואמרו לכו ונכחידם מגוי ולא יזכר שם ישראל עוד וכן לא השאיר להם בכל מלכותו שם ושאר במדינת צלא{{הערה|עיר הנמל [[סלא]] שב[[מרוקו]]}} מקצה העולם ועד מדינת אלמהדיה}}.{{הערה|"[https://daat.ac.il/daat/vl/ravad/ravad01.pdf ספר הקבלה]" לרבי אברהם אבן דאוד, מהדורת אוקספורד 1888, [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36858&pgnum=76 עמ' 77]}} העיר מהדיה נזכרת גם בקינות שנוספו לקינתו של רבי [[אברהם אבן עזרא]] ([[אהה ירד עלי ספרד]]): {{ציטוטון|וגם אכה על לחיי על אלמוהדיא הרמוסה}}.
קהילת מהדיה, כיתר קהילות ישראל ב[[מגרב]], החלה להתאושש עם דחיקת [[המוואחידון]] ועליית [[השושלת החפצית]] (الحفصيون) {{אנ|Hafsids}}, ששלטה בתוניסיה מהמאה ה-13 עד [[המאה ה-16]]. במאה ה-16, בתקופת מאבקי השליטה על העיר מהדיה בין הספרדים ל[[האימפריה העות'מאנית|אימפריה העות'מאנית]], נאלצו יהודים רבים לעזוב את עירם ולהגר לעיר [[מוכנין (עיר)|מוכנין]] {{אנ|Moknine}} {{ער| المكنين}} שבמחוז [[מונסתיר]].
 
לאחר הרגיעה בעקבות השתלטות העות'מאנים, חזרו יהודים רבים לעירם מהדיה. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] מצטרפים אליהם גם יהודים יוצאי [[ליבורנו]] ([[גראנה]]), צאצאים של [[גירוש ספרד|מגורשי ספרד]] שמצאו מקלט ב[[איטליה]]. ב-1881, בתחילת [[היסטוריה של תוניסיה#תוניסיה הצרפתית|הפרוטקטורט הצרפתי]], חלה התעוררות בהגירת היהודים לעיר מהדיה. עקב כך התפתחה בה תעשייה מקומית על ידי היהודים, כגון בית החרושת לייצור סבון משמן זית שהקים אוגניו לומברוזו. בית הכנסת היחיד במהדיה שכן בעיר העתיקה ושימש כמקום תפילה וכתלמוד תורה וגם כמקום כינוס לצורכי הקהילה. ילדי מהדיה למדו בשעות הבוקר בבית הספר [[כי"ח]] ובשעות אחר הצהרים ב[[תלמוד תורה]]. במהדיה התקיימה גם פעילות ציונית והוקמו בה תנועות נוער "[[השומר הצעיר]]", "[[צעירי ציון]] ו[[דרור (תנועה)|דרור]]" וארגון "[[בית"ר]]". רדיפות [[גרמניה הנאצית|הנאצים]] החלו מיד תפיסת השלטון בתוניסיה מידי [[ממשלת וישי]] הצרפתית בנובמבר 1942, ועד שחרור הארץ במאי 1943 נשלחו כ-5,000 ל[[מחנה עבודה|מחנות עבודה]] ול[[מחנה ריכוז|מחנות ריכוז]]. הנאצים אף הספיקו להקים בתוניסיה [[יודנראט]], לקחו בני ערובה, החרימו את רכוש היהודים והטילו על הקהילות עונשים כספיים כבדים. ייזכר לטובה [[ח'אלד עבד אל-והאב]], [[מוסלמי]] שהציל מגירוש וממוות עשרות יהודים מהעיר מהדיה. לאחר הקמת מדינת ישראל, ובייחוד לנוכח התגברות רגשות עוינות בקרב המקומיים, היגרו חלק מיהודי מהדיה ל[[צרפת]]. לא מעטים מבני הקהילה עלו ארצה.{{הערה|[[נסים זווילי]], שהיה חבר [[הכנסת]] מטעם [[מפלגת העבודה]] והמזכ"ל שלה, הוא יליד מהדיה}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [[חיים זאב הירשברג|ח"ז הירשברג]], [https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22928&st=%d7%94%d7%99%d7%a8%d7%a9%d7%91%d7%a8%d7%92הירשברג&pgnum=74&hilite=d08c61e1-4a76-46b2-aabc-2c82b930ce12 מקומה של אפריקה הצפונית בימי הגאונים]", '''[[חורב (כתב עת) |חורב]]''' י"ג, תשי"ט, עמ' 71–121 (על מהדיה בעיקר בעמודים 117 ואילך)
* יוסי פרי, "[http://tunisia.co.il/?p=4056 מהדיה]", [[אתר אינטרנט|אתר]] '''תוניסיה – מורשת''', 1 בינואר 2013
* Dave Delarosbil, ''[http://www.unesco-paysage.umontreal.ca/wp-content/themes/cupeum-wordpress-theme/file.php?filename=DDelarosbil.pdf&url=/api/v1/depot/838751017535/data Mahdia: histoire et société]'', Montréal: Université de Montréal, 2006 {{צרפתית}}