מעלה הלוחית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 8:
במסגרת [[תרגום אונקלוס]] ל[[פרשת דברים]] מתורגם האתר "'''ער מואב'''" שבמואב, באופן עקבי, לשם "'''לחית'''".
בכתובת [[נבטים|נבטית]] משנת 37 לפני הספירה נזכר מקום בשם '''לחיתו''', והיו שניסו לקבוע את מיקום היישוב באחת החרבות באזור [[מידבא]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 446-447.}}. מנגד, החוקר [[אלואיס מוסיל]] הציע לזהות את העיר ב"ח'רבת מדינת א-ראס", השוכנת בפסגה גבוהה בהרי [[מואב]], כעשרים ק"מ דרומית מערבית ל[[כרכ|קיר מואב]].▼
ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], מראשית המאה הרביעית לספירה, מצוין כי בימי המחבר עוד היה היישוב המקראי "הלוחית" נושב, וכי מיקומו הוא בין רבת מואב ובין צוער{{הערה|[[אונומסטיקון]], 122, שורה 29.}}.▼
▲בכתובת [[נבטים|נבטית]] משנת 37 לפני הספירה נזכר מקום בשם '''לחיתו''', והיו שניסו לקבוע את מיקום היישוב באחת החרבות באזור [[מידבא]]{{הערה|'''אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו''', הוצאת מוסד ביאליק, כרך ד', 446-447.}}.
▲ממצא [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] המזכיר את שם היישוב במדויק - ובעברית - הוא אגרת מאגרות [[בר כוכבא]] שנתגלו ב[[מערת האיגרות]] שב[[נחל חבר]] (תעודה מס' 44), המזכירה שני יהודים מהלוחית היושבים ב[[עין גדי (יישוב עתיק)|עין גדי]] לעניין הסכם שכירת קרקעות בעין גדי בזמן המרד, וזו לשונה{{הערה|[[יגאל ידין|י' ידין]], '''החיפושים אחר בר כוכבא''', 176 - כולל תצלום האגרת.}}:
"בעשרים ושמונה למרחשון שנת שלוש לשמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי, רצו וחלקו בינותים מן רצונם היום הזה אלעזר בן אלעזר בן חיטא ואליעזר בן שמואל שניהם מן עין גדי, ותחנה בן שמעון ואלמא בן יהודה '''שניהם מן הלוחית שבמחוז עגלתין''', יושבים בעין גדי, תמקומות שחכרו מן יהונתן בן מחנים פרנסו של שמעון בן כוסבא נשיא ישראל בעין גדי".
ממצא [[ארכאולוגיה|ארכאולוגי]] ייחודי זה
▲בנוסף, נראה כי היישוב המשיך להתקיים לאורך כל [[התקופה הרומית]], שכן ב[[אונומסטיקון]] של [[אוסביוס]], מראשית המאה הרביעית לספירה, מצוין כי בימי המחבר עוד היה היישוב המקראי "הלוחית" נושב, וכי מיקומו הוא בין רבת מואב ובין צוער{{הערה|[[אונומסטיקון]], 122, שורה 29.}}.
==הערות שוליים==
| |||