זאב הוקאידו – הבדלי גרסאות

ב[[תקופת מייג'י]] (מתחילת 1868), החל בהוקיאדו פיתוח מואץ בהוקיאדו של חוות [[סוס]]ים ו[[בקר]],. ובעקבותבמקביל דילולחלה ירידה גדולה במספרם של איילי הסיקה, שהיו מקור המזון העיקרי של הזאבים. האיילים סבלו מצייד מוגבר על ידי תושבים חדשים שהגיעו לאי, הזאביםומתמותה בעקבות שלג כבד שכיסה את האי בשנת 1879. בשל המחסור במזון החלו הזאבים לתקוף סוסיםאת בגללהסוסים חוסרבחוות במזוןהחדשות. בעקבות כך מתחילת [[1877]] נפתחהחל באי מסע השמדה מסודר והזאב נרדף במהלך תקופה זאת עד חורמה - בין השאר בגלל פרסים כספיים לציידים.

{{ש}}מלבד הצידהצייד, כמות מספריוהזאבים ירדוירדה במהירות גם בשל פיזור פתיונות מורעלים ב[[סטריכנין]] החל משנת [[1879]] על ידי החקלאים היפנים, לאחר ייעוץ אמריקני בנושא. סיבה נוספת שמוצעת היא ירידה במספרי אייל סיקה שהיה הטרף העיקרי של הזאב באי בעקבות שלג כבד באי בשנת 1879 וציד. עד [[1888]] ניצודו 3,000-2,000 זאבים בעקבות תמריצים כספיים שהוצעו לציידים.

זאב הוקאידו נכחד ככל הנראה לקראת סוף תקופת מייג'י - לא יאוחר משנת [[1889]], ופרוות של זאבים עדיין היה ניתן היה להשיג בשווקים עד שנת [[1896]]. עם זאת, היו דיווחים לא מאומתים בשנת [[1905]] על צפייה בזאב הזה בצפון העיר סאפורו. הנוכחות ההיסטורית של הזאב בסחלין ואיי הקורילים מוטלת בספק, ועל כן גם לא ניתן לקבוע מה היו הסיבות להכחדה שלו בהם.

אין כלל תמונות ידועות של זאבים אלו ופרוות ופוחלציםו[[פוחלץ|פוחלצים]] שלו נדירים מאוד. יש כיום 4 פוחלצים בלבד של זאב זה.