חיים לוי (רב קראי) – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור להכנסת כלה
הרחבה
שורה 5:
 
=== פעילותו ===
בשנת 1949 נישא לרחל בת יוסף יונס והם עלו לישראל אחרי חתונתם והתיישבו בבית דגן. בקיאותו בשפה העברית ורצונו לשרת בכוחות הביטחון של המדינה הצעירה הביאו אותו להתנדב למשטרת ישראל. במקבילחיים שירת במשטרת תל אביב ובמקביל לשירותו במשטרה החלה פעילותו יחד עם הרב עמנואל מסעודה ומר משה מורד בבניית היסודות לארגון הקהילתי של בני העדה בארץ ישראל. בשנת 1956 הוא נתמנה למזכיר העדה בארץ ואיש הקשר מול מוסדות המדינה. בשנת 1959 הוא ערך והוציא לאור את המהדורה הראשונה של ספרי התפילה שהדפיסו בארץ ישראל. הראשון היה "ספר ברכות מקוצר חלק ד'" '''.ו''' בשנת 1961 הביא לדפוס את חלק א' לסידור תפלה ובהמשך וכן סידורי התפילה חלק ב', ג' ו-ד'.
 
במסגרת פעילותו ותפקידו נפגש ביחד עם ראשי העדה עם מנהיגי המדינה למען הכרה בקהילה שסבלה מאפליה מהממסד הרבני. הרב לוי קיבל מכתב באופן אישי מראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]] המכיר בזכויות של העדה כחלק בלתי נפרד מעם ישראל. גם פגישותיו עם נשיאה השני של המדינה [[יצחק בן-צבי]] שהיה חוקר קדמוניות היהודים תרמו רבות להבנתו של הנשיא בתולדות הקראים ופעילתו למען העדה<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=HZH%2F1961%2F06%2F02&id=Ar01007&sk=52FE676F|הכותב=סופר דבר|כותרת=הנשיא יפגש עם הגרא"י אונטרמן בעניין הקראים|אתר=|תאריך=19.01.1956}}</ref>.
 
בשנת 1966 עת סיים הרב עובדיה מצליח את תפקידו כרב העדה [[אשדוד|באשדוד]] חיים לוי פרש משירותו במשטרת ישראל ונתמנה במקומו לרב הקהילה בעיר. לוי שכיהן גם כדיין בבית הדין ייצג את הזרם המרכזי של העדה להקמת בית דין קראי לעניין המעמד האישי{{הערה|{{מעריב|אהרן דולב|הקראים עולים "על הבריקדה"|1970/04/03|01406}}}} והוא הוביל את מאבק הקהילה לזכותה מימים ימימה למוסדות קהילה ודת עצמאיים המנותקים מ[[הרבנות הראשית לישראל|הרבנות הראשית]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=MAR%2F1970%2F03%2F22&id=Ar00312&sk=73051F44|הכותב=סופר מעריב|כותרת=הקראים מבקשים שוויון זכויות|אתר=|תאריך=22.03.1970}}</ref> חתונת ביתו הבכורה מוניקה לבחיר ליבה משה מרזוק שהייתה במהלך תקופה סוערת זאת סוקרה בהרחבה בעיתונות הארצית.{{הערה|{{דבר|ק. וייס|(צילום)|1970/03/19|01100}}}}
 
במהלך כהונתו כרב העיר אשדוד החלה תקופת פריחה שכמותה לא ידעה הקהילה. הרב חיים לוי יזם ימי עיון ולימוד וערבי גיבוש לבני העדה ופעל להקמת בית הכנסת "ענן הנשיא" בעיר. אחרי פטירתו של החכם דוד אלפרנגי בשנת 1987 נתמנה לוי לרבה הראשי של עדת היהודים הקראים בארץ ישראל. בתפקידו זה המשיך הרב לקדם את מורשת בני הקהילה ופעל רבות בעניינים מנהלתיים מול משרדי הממשלה. כאב בית הדין הקראי הוא ליווה את עורכי הדין שפעלו למען העדה בדיונים המשפטים בבג"ץ. הרב יצר וחיזק את הקשרים עם הקהילות מעבר לים. עם פתיחת שערי ברית המועצות לוי נסע בשליחות הסוכנות היהודית יחד עם הרב יוסף אלגמיל וד"ר משה חיינה ל[[קראי מזרח אירופה|קהילת הקראים בחצי האי קרים]].הוא ביקר גם בקהילות הקראים בצרפת, טורקיה ובארצות הברית. בשנת 1993 בעת ביקורו בקהילה בסן פרנסיסקו הרצה הרב חיים לוי באוניברסיטת "[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|ברקלי]]" בקליפורניה בפני חוקרים ותלמידים בנושא הקראות.
 
=== כתביו ===
שורה 23:
בשנותיו האחרונות השקיע רבות בהקניית ידע לזרע העתיד והוא אסף סביבו קבוצה איכותית של תלמידים חכמים שיהוו את התשתית להמשכיות העדה בארץ ישראל.
 
הרב חיים לוי נפטר ביום שבת [[ג' באב]] [[ה'תשס"ט]] ונטמן ביום ראשון [[ד' באב]] באשדוד, מלווה על ידי בני משפחתו ומאות מבני הקהילה.
 
בית הכנסת הקראי באשדוד "כתר תורה" נקרא על שמו של האדמו"ר חיים בן יצחק הלוי ועל שם אדון הסופרים כותב 'כתר ארם צובא' [[אהרן בן אשר]].