תעלת הימים – הבדלי גרסאות

נוספו 4 בתים ,  לפני 6 חודשים
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד
לבסוף הוחלט על הקמת "חברת הים התיכון ים המלח בע"מ", שתגייס את התקציב למימונו של הפרויקט, שהוערך בכ-800 מיליון דולר{{הערה|{{דבר||בדיקה נוספת של ההשקעה בתעלת הימים|1981/02/08|00616}}}}, באמצעות מפעל [[הבונדס]] באירופה וארצות הברית{{הערה|{{דבר||מימון פרוייקט תעלת הימים יוטל על הבונדס|1981/01/23|00313}}}}{{הערה|{{דבר||הבונדס יגייס 50 מיליון ד' לתעלת הימים|1981/05/26|00401}}}}{{הערה|{{מעריב||ראשי "הבונדס" יטוסו מעל תוואי "תעלת הימים"|1981/01/28|00207}}}}. ב-28 במאי 1981, נערך טקס תחילת כריית התעלה ב[[מעלה יאיר]], בנוכחות ראש הממשלה [[מנחם בגין]]{{הערה|{{דבר||הוחל בקידוח תעלת הי'מים|1981/05/29|00208}}}}. במהלך המחצית השנייה של 1981 החברה פרסמה מכרזים ראשונים לביצוע קידוחי בדיקה בתוואי המנהרה המתוכננת{{הערה|{{דבר||מקורות זכתה בצע"ת בנושא תעלת הימים|1982/02/10|01003}}}}.
 
ההחלטה על הקמת תעלת הימים הביאהביאה לגינויםלגינויים ומחאה בקהילה הבינלאומית, מאחר שהיא נוגדת את ה[[משפט בינלאומי פומבי|משפט הבינלאומי]], בין השאר לאור זה שהיא תוכננה לעבור ב[[רצועת עזה]] ובגלל השפעות אפשריות על ממלכת [[ירדן]] השותפה בים המלח, שהסכמתה לכריית התעלה דרושה, לפי המשפט הבינלאומי. בין השאר גינו את הפרויקט ממשלות מצרים ובריטניה{{הערה|{{דבר||בריטניה יוצאת נגד תוכנית תעלת־הימים|1981/08/02|00214}}}}{{הערה|{{דבר||מצרים מוחה על תוכנית תעלת הימים|1981/04/03|00308}}}}. גם [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] קיבלה החלטה לפיה כריית התעלה נוגדת את המשפט הבינלאומי, וקראה לישראל להימנע מכרייתה{{הערה|Dietrich Rauschning, Katja Wiesbrock, Martin Lailach, [http://books.google.co.il/books?id=AyM4AAAAIAAJ&pg=PA154 Key resolutions of the United Nations General Assembly, 1946-1996], page 154|כיוון=שמאל}}. באוקטובר 1982 הודיע משרד האוצר שיש לבדוק שוב את כדאיות הפרויקט, לאחר שעלותו הייתה כפולה מהצפוי בתחילה והוערכה בכ-1.3 מיליארד דולר{{הערה|{{מעריב|שרגא מקל|האוצר: יש לבדוק מחדש את כדאיות תעלת הימים|1982/10/20|01013}}}}. בפברואר 1983, הגישה חברת הים התיכון ים המלח את התכנון המפורט של הפרויקט, לפיו עלותו גדלה לכ-1.4 מיליארד דולר{{הערה|{{כותרת ראשית|גדי סוקניק|הפיל הלבן של הרצל|1983/02/02|03903}}}}. במאי החליט שר האוצר [[יורם ארידור]] להקציב רק 5 מיליון דולר לחברה, לטובת המשך בדיקות ההיתכנות, אך עדיין לא להתחיל בפועל בעבודות{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|ארידור לא מסכים להוסיף לתקציב תעלת הימים|1983/05/09|00204}}}}. אך משרד האנרגיה ביקש להמשיך בפרויקט{{הערה|{{דבר||משרד האנרגיה ביקש תכנית להמשך העבודה בתעלת הימים|1983/05/03|00202}}}} במקביל התברר שמשרד האוצר השתמש ב-100 מיליון דולר שגייס הבונדס לטובת הפרויקט לצרכים אחרים{{הערה|{{דבר|זאב סטרומינסקי|תעלתרום|1983/04/22|01905}}}}{{הערה|{{דבר||האוצר מנצל לצרכים שוטפים הכספים שגויסו לתעלת הימים|1983/04/19|00604}}}}. במהלך השנים 1983 ו-1984 עסקה החברה בחפירת מנהרת בדיקה סמוך לים המלח, מטרת המנהרה הייתה למצוא נקודה בתוואי המתוכנן, בה הסלע יציב וחזק מספיק לבניית תחנת הכוח התת-קרקעית. עד ספטמבר 1984 נחפרה המנהרה לעומק של כ-250 מטר{{הערה|{{מעריב|אורי בינדר|חשש להקפאת תעלת הימים|1984/09/14|00500}}}}. בנובמבר 1984 פרסם [[מבקר המדינה]] דווח ביקורת חריף על הפרויקט. מסקנתו הייתה שאין כדאיות כלכלית לפרויקט וש"חברת ים תיכון ים המלח" סילפה את הנתונים האמתיים{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|מבקר המדינה קבע: תעלת הימים תגרום יותר נזק מתועלת|1984/11/13|01301}}}}. בעקבות הדו"ח החליטה ממשלת ישראל על הפסקת הפרויקט{{הערה|{{מעריב|גבי קסלר|תעלת הימים - הסוף|1985/06/13|00601}}}}, והחברה נסגרה בסוף שנת 1985{{הערה|{{מעריב|עודד שורר|פרוייקט תעלת הימים טבע ב"מיתת נשיקה"|1985/12/23|01505}}}}.
 
===התפלה והספקת מים אזורית===
1,081

עריכות