הסכם דייטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
קו מפריד
שורה 9:
בחודשים ספטמבר ואוקטובר 1995, הפעילה הקהיליה הבינלאומית, ובעיקר ארצות הברית ו[[רוסיה]], לחץ גובר על מנהיגי שלושת הצדדים המעורבים בסכסוך - ה[[קרואטים]], ה[[סרבים]] וה[[בוסניאקים]] - לקחת חלק בדיונים בדייטון. הדיונים התקיימו בין ה-[[1 בנובמבר]] ל-[[21 בנובמבר]] 1995 בהשתתפות [[סלובודן מילושביץ']] מטעם הסרבים, [[פרניו טוג'מן]] בשם הקרואטים, ונשיא בוסניה [[אלייה איזטבגוביץ']] בלווית שר החוץ שלו מוחמד סצירביי (Muhamed Sacirbey) בשמם של הבוסניאקים. הישיבות נוהלו על ידי [[ריצ'רד הולברוק]] האמריקאי יחד עם [[קארל בילדט]] מטעם [[האיחוד האירופי]] והמשנה לשר החוץ הרוסי איגור איוונוב (Игорь Иванов). עוד נכחו בדיונים גנרל [[וסלי קלארק]] (Wesley Clark) האמריקאי וקולונל ארונדל ליקי (Arundell Leakey) [[הממלכה המאוחדת|הבריטי]].
 
ההסכם הסופי נחתם כאמור בפריז ב-14 בדצמבר 1995 גם על ידי נשיא [[צרפת]] [[ז'אק שיראק]], נשיא ארצות הברית [[ביל קלינטון]], [[ראש ממשלת בריטניה]] [[ג'ון מייג'ור]], קנצלר [[גרמניה]] [[הלמוט קוהל]] ו[[ראש ממשלת רוסיה]] [[ויקטור צ'רנומירדין]]. ההסכם ניסח את חלוקתה המדינית של בוסניה והרצגובינה לשתי ישויות נפרדות - [[רפובליקה סרפסקה]] ו[[הפדרציה של בוסניה והרצגובינה]], לאורך [[קו הפרדת הישויות]] (IEBL, {{אנ|Inter-Entity Boundary Line|Inter-Entity Boundary Line}}) שאורכו 1,080 ק"מ. בנוסף קבע ההסכם את הרכב ממשלתה של בוסניה והרצגובינה והעניק מנדט למספר ארגונים בינלאומיים לפקח על ההסכמות שהושגו במסגרתו, ובין היתר ל[[כוח היישום|כוח היישום של נאט"ו]] (IFOR, Implementation Force) שהתפרס בשטח המדינה ב-[[20 בדצמבר]] 1995 והחליף את כוחות [[האומות המאוחדות]].
 
קורט באוסנר, מומחה אמריקני לבוסניה, הגדיר את תוצאת ההסכם: "מערכת להכלת שרי צבא מקומיים, שהיא גם מערכת לסיפוק משאלותיהם"{{הערה|שם=ישי|{{השילוח|ישי פלג על בסיס ספרו של ג'ורג' פאקר|"מורשת הולברוק: בלקן בלי דם ובלי אדם"|שיחה-עולמית-יוני-2019|[https://hashiloach.org.il/issues/%d7%94%d7%a9%d7%99%d7%9c%d7%95%d7%97-15/ גיליון 15], יוני 2019}}}}.