היקיקומורי – הבדלי גרסאות

היקיקומורי החל ביפן בשנות השבעים. ההפרעה פוגעת בעיקר במתבגרים או במבוגרים צעירים שחיים מנותקים מהעולם, בבתיהם או בבתי הוריהם, נעולים בחדר השינה שלהם במשך ימים, חודשים ואפילו שנים ארוכות. הם מסרבים לתקשר אפילו עם משפחתם, משתמשים באינטרנט בשפע, ורק יוצאים לדרך להתמודד עם צורכיהם הגופניים הכרחיים ביותר כמו יציאה לשירותים. לעיתים הם מבלים יותר מ-12 שעות ביום מול המחשב.<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stip et al|שם=Internet Addiction, Hikikomori Syndrome, and the Prodromal Phase of Psychosis|כתב עת=Frontiers In Psychiatry|שנת הוצאה=2016}}</ref>

 

 

==הגדרה==

משרד הבריאות היפני הגדיר היקיקומורי כאדם שמסרב לצאת מביתו, ומתבודד למשך תקופה של לפחות שישה חודשים. בעוד רמת התופעה מגוונת אצל אנשים שונים, במקרים חמורים ההיקיקומורי מתבודד למשך שנים. לעיתים קרובות, התופעה מתחילה כ[[סרבנות בית ספר]], הכוונה היא לאנשים שמסרבים להגיע לבית הספר מסיבות [[דיכאון|דיכאוניות]] או [[חרדה|חרדתיות]]. בשנת [[2010]], העריך משרד הבריאות היפני שכ-700,000 היקיקומורי מתגוררים ביפן, ושגילם הממוצע הוא 31.{{הערה|[http://www.japantimes.co.jp/news/2011/10/09/news/nonprofits-in-japan-help-shut-ins-get-out-into-the-open/#.UcRPmOEe6Kc Nonprofits in Japan help ‘shut-ins’ get out into the open], Japan Times}}{{הערה|[http://www.timeshighereducation.co.uk/books/hikikomori-adolescence-without-end-by-tamaki-saito/2001992.article Hikikomori: Adolescence without End by Tamaki Saito], Times Higher Education}} עם זאת, יש המעריכים את מספרם במיליון איש ויותר.{{הערה|Saitō Tamaki, [http://www.jstor.org/stable/10.5749/j.ctt2jcctr Hikikomori: Adolescence without End], 2013, University of Minnesota Press}}

 

 

בעקבות [[מגפת הקורונה]], תופעת ההיקיקומורי גדלה וחלה עלייה של 40% בשיעורי ההתאבדות ביפן.{{הערה|[https://www.youtube.com/watch?v=fTlQvj-kEEo עלייה בשיעורי ההתאבדות ביפן במהלך הקורונה - היקיקומורי]}}

#היקיקומורי דומה להסתגרות שקיימת לעתים בתסמונות על [[הספקטרום האוטיסטי]] כגון [[אוטיזם]] קלאסי, [[תסמונת אספרגר|אספרגר]], ו[[PDD-NOS|PDD-NOS.]] לכן פסיכיאטרים שונים משערים שזוהי הפרעה על הספקטרום הזה, אך היא מתבטאת בצורה שונה מההתבטאות האופיינים של התסמונת במערב, בגלל לחצים הנובעים מהמבנה החברתי היפני.

#הרבה פעמים יש חפיפה בין היקיקומורי להפרעות נפשיות אחרות, או ששני המצבים קורים ביחד, למשל חרדה חברתית, אגורפוביה, או [[דיסתימיה]].

# התופעה נתפסת עדיין כסטייה ולא כבעיה, וגורמת למשפחות רבות בושה והדחקה של הבעיה בלי לתת מקום כדי להציף אותה על פני השטח ולהתמודד איתה בצורה אישית וקולקטיבית (בין המשפחה לילד ובין הילד לעצמו והתמודדות כמצב חברתי).