בוריס שץ – הבדלי גרסאות

נוספו 143 בתים ,  לפני חודשיים
←‏קורות חייו: אם נדייק
תגית: שוחזרה
(←‏קורות חייו: אם נדייק)
תגית: שוחזרה
בשנת [[1911]] נישא בשנית לד"ר [[אולגה פבזנר-שץ|אולגה פבזנר]], מבקרת אמנות מקומית. מנישואיהם נולדו שני ילדים, [[בצלאל שץ|בצלאל]] ו[[זהרה שץ|זהרה]] (לימים, כלת [[פרס ישראל]]).
 
במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] הוגלה שץ על ידי ה[[האימפריה העות'מאנית|עות'מאנים]] מירושלים ל[[דמשק]] ואז הורשה לחזור ארצה אבל לא לירושלים, כך שהוא נאלץ להישאר ב[[צפת]] ואז ב[[טבריה]]. שם החל לכתוב רומן ציוני-[[סוציאליזם|סוציאליסטי]] [[אוטופיה|אוטופי]] בשם "[[ירושלים הבנויה]]", העוסק בארץ ישראל בשנת [[2018]]. הספר הודפס במהדורה אחת בלבד ובימינו נותרו ממנו עותקים בודדים. בתקופת גלותו של שץ החליף אותו [[אהרון שור]] בניהול בית הספר. בתום המלחמה חזר שץ לירושלים ולמשרת הניהול.
 
בשנת 1929 נקרא שץ על ידי שלטונות המנדט לתת את חוות דעתו על חשיבות [[הכותל המערבי]] לעם היהודי, בפני [[ועדת שו]] אשר חקרה את הסכסוך על הכותל שהידרדר ל[[פרעות תרפ"ט]]. שץ המשיל את [[בית המקדש]] לאביו ואת הכותל לבגדיו. כשאביו היה בחיים, הוא לא ייחס חשיבות לבגדיו. משנפטר, הוא החל לשמור במסירות כל חפץ שהיה שייך לאביו מתוך געגועים אליו, ויותר מכל, את בגדיו. כך הוא המשיל את הייחס של העם היהודי לכותל כשריד מתקופת בית המקדש, שהוא היה העיקר, אך בהיעדרו - הכותל הוא המקום אשר היהודים לא מוותרים עליו.