בצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים – הבדלי גרסאות

←‏1908–1912: מה מה? נראה שמישהו בלבל את אלכסנדר פן עם אבל פן...
(מוסד אקדמי במקום מכללה אקדמית)
(←‏1908–1912: מה מה? נראה שמישהו בלבל את אלכסנדר פן עם אבל פן...)
[[אבל פן]], שהגיע ל"בצלאל" בשנת [[1913]], הביא אל האמנות הבצלאלית גישה שונה לרוח הלאומית-סמלית של שץ ורבן. יצירתו האיורית של רבן הושפעה מ[[רומנטיקה]] אירופית ותפיסות [[אוריינטליזם|אוריינטליות]].
 
עם המורים הנוספים בבית הספר נמנו מספר גדול יחסית של אמנים, זאת בשל התחלופה הגדולה של מורי בית הספר ובשל התרחבותו. עד שנת [[1912]] צמח מספר התלמידים בבית הספר ל-380 ומספר הסדנאות גדל במידה רבה ונפתחו סדנאות גילוף בעץ, סדנת צילום, מחלקת תחרים ועוד.{{הערה|1=ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), '''"בצלאל של שץ", 1903–1929''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 55, 68.}} בין המורים ניתן לציין אמנים כגון [[אהרון לחובסקי]], [[מאיר גור אריה]], [[שמואל בן-דוד]], [[אלכסנדר פן]], [[אהרן שאול שור]], [[אריך גולדברג]], [[אדולף ברמן]], [[שמואל לוי]], [[אברהם בר-אדון]] ואחרים.
 
במסגרת בצלאל הקים שץ [[מוזיאון]] ('בית נכות' בלשון התקופה) שמטרתו העיקרית הייתה לשמש מקור לימוד והשראה לתלמידי בית ספרו. המוזיאון כלל חפצי אומנות אשר נתרמו מפעילים ציוניים ואומנים יהודים מאירופה, עתיקות שנמצאו בארץ ונתרמו לבצלאל, וכן אוסף [[זואולוגיה|זואולוגי]] אשר נוהל על ידי [[ישראל אהרוני (זואולוג)|ישראל אהרוני]]. אהרוני, המכונה ה'זואולוג העברי הראשון', הגיע לירושלים במטרה להיות מורה לעברית בבצלאל, אך בעקבות הצלחתו כזואולוג תרם למוזיאון בצלאל [[פוחלץ|פוחלצים]] של חיות ואוסף [[עופות|ציפורים]]. חלקם הושגו על ידי [[יחזקאל חנקין]] שעבד כצייד עבור אהרוני.