בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏1908–1912: מה מה? נראה שמישהו בלבל את אלכסנדר פן עם אבל פן...
שורה 46:
[[קובץ:Bezalel tiles, 1920s.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אריח קרמיקה|אריחי קרמיקה]] מתוצרת בצלאל, [[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]]]
[[קובץ:Schatz_house_Jerusalem.jpg|שמאל|250px|קרמיקה מקורית בכניסה לבית שץ מאחורי בית ספר בצלאל במרכז העיר|ממוזער]]
היוזמה להקמת בצלאל, בית הספר לאמנות, הייתה של הפרופסור [[בוריס שץ]]. שץ, יליד [[קובנה]] אשר ב[[ליטא]], פרש בגיל צעיר מלימודיו ב[[ישיבה]] כדי ללמוד ציור ופיסול ב[[וילנה|ווילנה]] וב[[ורשה|וורשה]]. הוא זכה לפרסום רב בזכות פסלו "[[מתתיהו החשמונאי (פסל)|מתתיהו החשמונאי]]", ועקב כך קיבל הזמנה מ[[פרדיננד הראשון, מלך בולגריה|פרדיננד הראשון]], נסיך [[בולגריה]], לשמש כפסל החצר ולייסד ב[[סופיה]] את האקדמיה המלכותית הבולגרית לאמנות.
 
בראשית שנת [[1903]] נפגש [[בוריס שץ]] עם [[בנימין זאב הרצל]] ב[[וינה|ווינה]]. בפגישה ביקש שץ לקדם את רעיונו להקמת בית ספר לאמנות ב[[ארץ ישראל]].{{הערה|1=ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), '''"בצלאל של שץ", 1903–1929''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 33.}} השם שבחר שץ עבור בית הספר היה מחווה ל[[בצלאל בן אורי]], האמן המקראי המוזכר בספר [[שמות]] כמי שאחראי להורות את האמנים כיצד לבנות את [[המשכן]] וכליו:{{ציטוט|תוכן=וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, רְאוּ קָרָא ה' בְּשֵׁם '''בְּצַלְאֵל בֶּן-אוּרִי בֶן-חוּר''' לְמַטֵּה יְהוּדָה.  וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה בִּתְבוּנָה וּבְדַעַת, וּבְכָל-מְלָאכָה.  וְלַחְשֹׁב, מַחֲשָׁבֹת--לַעֲשֹׂת בַּזָּהָב וּבַכֶּסֶף, וּבַנְּחֹשֶׁת.  וּבַחֲרֹשֶׁת אֶבֶן לְמַלֹּאת, וּבַחֲרֹשֶׁת עֵץ; לַעֲשׂוֹת בְּכָל-מְלֶאכֶת מַחֲשָׁבֶת.  '''וּלְהוֹרֹת, נָתַן בְּלִבּוֹ:'''  הוּא, וְאָהֳלִיאָב בֶּן-אֲחִיסָמָךְ לְמַטֵּה-דָן.  מִלֵּא אֹתָם חָכְמַת-לֵב, לַעֲשׂוֹת כָּל-מְלֶאכֶת חָרָשׁ וְחֹשֵׁב, וְרֹקֵם בַּתְּכֵלֶת וּבָאַרְגָּמָן בְּתוֹלַעַת הַשָּׁנִי וּבַשֵּׁשׁ, וְאֹרֵג; עֹשֵׂי כָּל-מְלָאכָה וְחֹשְׁבֵי מַחֲשָׁבֹת.|מקור={{תנ"ך|שמות|לה|ל|לה}}}}
 
עד אותה עת גיבש לעצמו שץ תודעה לאומית-יהודית שהושפעה ממגמות [[לאומיות]] ו[[אתנוגרפיה|אתנוגרפיות]] שנחשף אליהן במסעותיו בעולם. תודעתו זו הלכה וגדלה ובהמשך קיבלה משנה חשיבות בעקבות השתתפותו ב"[[תערוכה עולמית|תערוכה העולמית]]", שנערכה ב[[סנט לואיס]] בשנת [[1904]].{{הערה|1=ראו: שילה-כהן, נורית (עורכת), '''"בצלאל של שץ", 1903–1929''', מוזיאון ישראל, ירושלים, תשמ"ג, עמ' 34.}}