בלוז רוק – הבדלי גרסאות

על אף שה[[רוק אנד רול]] התפתח ממוזיקת ה[[בלוז]], עד [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] ו[[שנות ה-60 של המאה ה-20|השישים של המאה העשרים]] לא נעשה שום שילוב בין הז'אנרים. תעשיית הרוק שעוד הייתה בחיתוליה שמרה על מבנה קבוע של רוק אנד רול, ואילו הבלוז, שהיה קיים הרבה מאוד שנים, היה ונשאר קבוע ואחיד ב[[סולם בלוז]] [[סולם פנטטוני|פנטטוני]]. רק בתחילת [[שנות ה-60 של המאה ה-20]] החלו להקות כמו "[[קרים (להקה)|cream]]" ו-"[[canned heat]]", שהיו פורצות דרך, להביא את סגנון ה[[רית'ם אנד בלוז]] (R&B) ולשלב אותו במאפיינים הידועים של הרוק אנד רול, כלומר, להכניס בתוך שירי הבלוז "ריפים" בסגנון [[הארד רוק|רוק כבד]], שימוש ב[[גיטרה חשמלית]], [[מערכת תופים|תופים]] ו[[גיטרה בס|בס]] דומיננטיים ובכלל יציאה משגרת הבלוז שהייתה קבועה עד אז. האדם שקידם את הרוק בלוז הכי הרבה היה [[אריק קלפטון]], [[גיטריסט]] להקת "[[קרים (להקה)|קרים]]", שהיתהשהייתה הלהקה הראשונה שנתנה מקום דומיננטי לתופים וגיטרה הבס, והייתה להשראה לדורות של מוזיקאים ב[[הממלכה המאוחדת|ממלכה המאוחדת]] ומחוצה לה. קלפטון לקח את סגנון ה-R&B ועיצב אותו כך שיוכל לעבוד איתו בסגנון הרוק. עוד להקה, שככל הנראה הייתה הלהקה המפורסמת ביותר ששילבה ויצרה חומרים בסגנון בלוז רוק היא [[לד זפלין]] ה[[בריטים|בריטית]]. אמנם, סגנונה הראשי של הלהקה היה ה[[הארד רוק|רוק הכבד]], שאותו היא ולהקת [[דיפ פרפל]] פיתחו, אך הרבה משיריה, בעיקר באלבומים הראשונים, הם שירי בלוז מובהקים. לאורך שנות השישים הסגנון התפתח וצבר פופולריות ולהקות רבות פיתחו ועיצבו אותו, וביניהן [[הרולינג סטונז|הרולינג סטונס]], [[The Who|המי]], [[לד זפלין]], [[קרים (להקה)|קרים]], ועוד (ראו למטה: אמני בלוז רוק). לבסוף, לאחר תהליך של התפתחות הז'אנר נוצר סגנון [[רביית כלאיים|בן-כלאים]] של ה[[בלוז]] וה[[רוק אנד רול]], ששם דגש על [[גיטרה חשמלית|הגיטרה החשמלית]].