בדיקת מי שפיר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Mdken75 (שיחה | תרומות)
קישור שבור
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1להישאר\2
שורה 10:
שאיבת מי השפיר נעשית בעזרת מחט ארוכה. הרופא בוחן את הבטן עם מכשיר האולטרה סאונד וקובע היכן יהיה כדאי להחדיר את המחט. המיקום הנבחר יהיה רחוק מה[[שליה]], ומספיק רחוק מהעובר כך שגם במקרה של תזוזה עוברית, העובר לא יתקרב למחט. המחט השואבת מוחדרת בדרך כלל בקיר בטן האם ולעיתים דרך קצה ה[[נרתיק]], תוך כדי מעקב ב[[בדיקת אולטרה סאונד]]. את אזור הדקירה מחטאים בהקפדה יתרה, על מנת להקטין את הסיכונים לזיהום. כ-20 עד 30 סמ"ק מנוזל מי השפיר נשאבים, כמות המתחדשת אחרי כ-3 שעות ואינה גורמת לפגיעה בעובר. על הנוזל שנשאב מתבצעת בדיקה גנטית וכן בדיקות לחומרים אחרים במי השפיר, זאת כדי לגלות בעיות בריאותיות בעובר. בדיקת מי שפיר אינה יכולה לגלות את כל המומים המולדים. הדקירה עצמה כואבת מעט, כמו בדיקת דם רגילה.
 
לאחר ההליך על האישה לנוח בין 24–48 שעות. יש רופאים הממליצים על מנוחה מוחלטת (לא לקום מהמיטה) ויש כאלה שפשוט ממליצים להשארלהישאר בבית, ולא להתאמץ. [[פעילות גופנית]] מאומצת אסורה לכמה ימים, כמו גם קיום [[יחסי מין]]<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://hospitals.clalit.co.il/rabin/he/departments-and-clinics/nashimbeilinson/Pages/needling_amniotic_fluid_article.aspx|כותרת=הנחיות לאחר דיקור מי שפיר {{!}} מרכז רפואי רבין|אתר=hospitals.clalit.co.il|תאריך_וידוא=2020-02-27}}</ref>.
 
== בדיקת מי השפיר ==