בדיקת מי שפיר – הבדלי גרסאות

שאיבת מי השפיר נעשית בעזרת מחט ארוכה. הרופא בוחן את הבטן עם מכשיר האולטרה סאונד וקובע היכן יהיה כדאי להחדיר את המחט. המיקום הנבחר יהיה רחוק מה[[שליה]], ומספיק רחוק מהעובר כך שגם במקרה של תזוזה עוברית, העובר לא יתקרב למחט. המחט השואבת מוחדרת בדרך כלל בקיר בטן האם ולעיתים דרך קצה ה[[נרתיק]], תוך כדי מעקב ב[[בדיקת אולטרה סאונד]]. את אזור הדקירה מחטאים בהקפדה יתרה, על מנת להקטין את הסיכונים לזיהום. כ-20 עד 30 סמ"ק מנוזל מי השפיר נשאבים, כמות המתחדשת אחרי כ-3 שעות ואינה גורמת לפגיעה בעובר. על הנוזל שנשאב מתבצעת בדיקה גנטית וכן בדיקות לחומרים אחרים במי השפיר, זאת כדי לגלות בעיות בריאותיות בעובר. בדיקת מי שפיר אינה יכולה לגלות את כל המומים המולדים. הדקירה עצמה כואבת מעט, כמו בדיקת דם רגילה.

 

 

== בדיקת מי השפיר ==