מאזן חומצה ובסיס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←אצידוזיס מטבולי: קישורים |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1ייווצר |
||
שורה 11:
# על ידי מטבוליזם של חלבונים - ביממה מיוצרים דרך מטבוליזם של חלבונים בין 50 ל-100 mEq של יוני מימן - אלו מתפנים על ידי הכליות.
'''מערכת הבופר''' - כדי להתנגד לשינויים חמורים בחומציות שבגוף, ובייחוד מהצטברות יוני מימן בגוף (בתצורת יוני [[הידרוניום]]), יש צורך בתמיסת [[בופר]] - בדרך כלל תערובת של [[אניון|אניונים]] בחומציות נמוכה, יחד עם המלחים שלהם (-xCOO יחד עם xCOOH), לדוגמה: תמיסה המכילה [[חומצה אצטית]] ('''CH<sub>3</sub>COOH''') ויוני אצטט ('''<sup>-</sup>CH<sub>3</sub>COO'''). ב[[נוזל חוץ תאי]] של הגוף, הבופר העיקרי הוא תערובת של [[חומצה פחמתית]] H2CO3 יחד עם [[ביקרבונט]] <sup>-</sup>HCO3 שממתנת באופן משמעותי את שינוי ה-PH עם תוספת יוני מימן, ורק בכמות גדולה ביותר של יוני מימן
== מערכת הבופרים ==
שורה 62:
Anion gap= Na + K – Cl – HCO3
במצב נורמלי הפרש זה שווה ל-15mEq/L. כשיש אצידוזיס מטבולי, יחד עם anion gap גבוה, זה יכול להצביע על מחלות שונות כגון אי ספיקת כליות, הצטברות של חומצות אקסוגניות וכו', בעוד שכאשר ה-anion gap ברמה רגילה, חושדים במחלות אחרות (למשל, מחלות מסוג RTA וכו' שיפורטו בהמשך). מצבים קלאסיים בהם גדל ה-anion gap הם מצבים בהם נוספת חומצה אחרת לגוף - למשל, חומצה לקטית, כאשר הביקרבונט ינטרל את המימן
אצידוזיס מטבולי עם anion gap גבוה:
|